שנת תשע"ט| שבת פרשת ויגש

גבורתו של יהודה בן יעקב מודגשת מאוד במדרשים על תחילת פרשת ויגש. בימים אלה עסקנו גם בגבורתו של יהודה בן מתתיהו החשמונאי. בין שניהם (מבחינת סדר הזמנים) נמצאים גיבוריו של דוד בן ישי.

שאלת השרות בצבא ההגנה לישראל בימינו, עולה על הפרק בהזדמנויות תכופות, מהרבה בחינות.

נזכיר כי כבר קבע זקן, מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, כי ל"ארץ חמדה" יתקבל אך ורק מי שקיים את חובתו לפי החוק וזכה להתגייס לצבא הגיבורים של מדינת ישראל.

בדברינו ננסה לבחון שאלות הקשורות לנושא זה:  האם יש קשר בין שרות בצבא הישראלי לבין שאלת היוחסין? האם כל החיילים חייבים להיות כהנים לוים או ישראלים, או שהם יכולים להיות גם חלק משבעת היוחסין האחרים? האם יש מקום לשירותם של מי שאינם בני ברית? נבדוק זאת על פי המופיע בנ"ך, בדברי חז"ל והראשונים וגם בדברי גדולי האחרונים.

הנביאים בספר שמואל ועזרא הסופר ברוח קדשו, בספר דברי הימים, הקדישו פסוקים רבים לתיאור גבורתם של חיילי דוד המלך, ביניהם כאלה ששמם וכינויים אומר דרשני. עוד בזמן שדוד היה נרדף על ידי שאול מופיע הפסוק הבא:

"וַיַּעַן דָּוִד וַיֹּאמֶר אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי וְאֶל אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב לֵאמֹר מִי יֵרֵד אִתִּי אֶל שָׁאוּל אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי אֲנִי אֵרֵד עִמָּךְ" (שמואל א כ"ו ו).

משמע, שגיבור חתי הצטרף אל דוד כבר בתקופה זו, אלא אם כן נסביר, שהוא היה ישראלי שהיה גר בארץ חת ונקרא על שם מקומו. במקרה זה, דחוק מאוד להסביר שנקרא על שם מקומו, כי ארץ חת שוכנת במרחק רב מארץ יהודה, באזור אנטוליה בטורקיה של ימינו. אומנם, מצינו בני חת שהתגוררו עוד בתקופת האבות בחברון. חז"ל לא התייחסו לשאלות אלה ביחס לאחימלך החתי. הם גם לא התייחסו לשאלה מדוע אחימלך לא התנדב למשימה המסוכנת.

חתי נוסף, שבוודאי שרת בצבאו של דוד, היה אוּרִיָּה הַחִתִּי. אוריה השתתף בקרבות כנגד העמונים (שמו"ב י"א-י"ב), כאחד מגיבורי דוד המנויים גם בפרק כ"ג של ספר שמואל ב, והוא חותם את הרשימה שם בפסוק לט. אוריה מופיע כמובן גם ברשימה המקבילה בדבהי"א פרק י"א מא. ברשימות אלה מופיע גם צֶלֶק הָעַמּוֹנִי.

אותן שאלות ששאלנו על אחימלך החתי, רלוונטיות גם לגבי אוריה וצלק.

מפקד נוסף בצבא דוד היה אִתַּי הַגִּתִּי. גת הייתה עירו של אכיש המלך הפלישתי, פטרונו של דוד, בחלק מהתקופה בה ברח ונדד בגלל רדיפותיו של שאול המלך. אכיש היה מעריץ נלהב של דוד. ניתן להוכיח זאת מהפסוק הבא:

"וַיַּעַן אָכִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד יָדַעְתִּי כִּי טוֹב אַתָּה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים אַךְ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים אָמְרוּ לֹא יַעֲלֶה עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה" (שמואל א  כ"ט ט).

גם אנשיו העריכו את דוד וכינו אותו מלך עוד בחיי שאול, נוכיח זאת מהפסוק הבא:

"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ" (שמואל א כ"א יב).

בזמן מרד אבשלום, כשדוד נאלץ לברוח מירושלים, הצטרף אליו אִתַּי הַגִּתִּי בראש גדודו ועשה עמו חֶסֶד וֶאֱמֶת. וז"ל הכתוב:

"וְכָל עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל יָדוֹ וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת עֹבְרִים עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי הַגִּתִּי לָמָּה תֵלֵךְ גַּם אַתָּה אִתָּנוּ שׁוּב וְשֵׁב עִם הַמֶּלֶךְ כִּי נָכְרִי אַתָּה וְגַם  גֹּלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶךָ" (שמואל ב פרק ט"ו יח-יט).

קטע הפסוק אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת הוא מאמר מוסגר שמשמעותו היא אשר באו בעבר מגת והצטרפו אל צבא דוד. מסתבר לפרש בָּאוּ בְרַגְלוֹ – בגללו (עיינו גם ברד"ק).

אם כך, יש לנו עדות בכתוב כי שש מאות פלישתים בראשות מפקדם אתי הצטרפו אל דוד, כנראה בזמן שעלה למלוך בחברון, או לאחר שמלך בירושלים.

בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר את הנושא.