English | Francais

Search


שנת תשס"ה | שבת פרשת קדושים

משפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקה



חיוב בגרמא
הרב ידידיה כהנא
בשטר הבוררות כתוב: "הצדדים מסכימים ומקבלים על עצמם שבית הדין רשאי לחייב בתשלומים גם בגין גרמא ומניעת רווח בהתאם לנסיבות".
כעקרון, ההלכה היא: גרמא בנזקין "פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים" כלשון הגמרא בב"ק (נה ע"ב):
"תניא, אמר ר' יהושע: ארבעה דברים, העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, ואלו הן: הפורץ גדר בפני בהמת חבירו, והכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה, והשוכר עדי שקר להעיד, והיודע עדות לחבירו ואינו מעיד לו" 
במקרים האלה, ההיזק נעשה באופן עקיף ולא באופן ישיר, אשר על כן אין על המזיק חיובי נזקין, והוא פטור מדיני אדם. אולם, "גרמא בנזקין אסור" (ב"ב כב ע"ב), ועל כן חל עליו חיוב בדיני שמים, לשלם את הנזק, ועד שלא יעשה כן לא יימחל לו העוון.
אמנם, מצאנו מקרים שבהם למרות שהנזק נגרם בעקיפין, חל חיוב לשלם, לדוגמא: השורף שטרותיו של חבירו, ועל ידי כך מפסיד חבירו את האפשרות לגבות את חובו (ב"ק צח ע"ב), מראה ממון חבירו לגוי והגוי גזלו (שם קטז ע"ב), דיין שטעה במצבים מסויימים (בכורות כח ע"ב). המשותף לאותם מקרים הוא שעל אף שלא נעשה נזק בידיים, חייב הגורם לשלם. דינים אלה מכונים בגמרא "גרמי".
יש בראשונים כמה הסברים להבדל בין גרמא לגרמי. הרמב"ן טוען כי גרמי חייב מן התורה, כי הוא עשה מעשה בידיים, אף שהנזק נעשה בעקיפין. רוב הראשונים טוענים כי גרמי חייב רק מדרבנן. החילוק בין גרמא לגרמי הוא מיידיות הנזק בגרמי, או ודאותו, לעומת גרמא (רא"ש) שבה אין ודאות או מיידיות. לעומתם, הריצב"א (מופיע בתוס' ב"ב כב ע"ב) מסיק, שאין כל הבדל, אלא שחכמים ראו לחייב במקרים מסויימים, על פי שכיחותם, או שיקולים אחרים. כך פסק גם הרמ"א (שו"ע חו"מ סי' שפו סע' ג, ועיין בביאור הגר"א שם).
כיום, בשל העובדה שהרבה מהעסקים נעשים בצורה וירטואלית, רבים מהנזקים נעשים בגרמא. ייתכן, שאין צורך להחתים בכתב הבוררות על כך, על פי הדברים שהעלנו, לשיטות שבכל מעשה גרמא שכיח אנו מחייבים. אך ייתכן, שצריך תקנה מפורשת. כדי לכסות אפשרות זו אנו דורשים שבשטר הבוררות תהיה הסכמה מפורשת שגם על גרמא, במצבים מסויימים, תהיה לבית הדין אפשרות לחייב.
יש להעיר, כי גם בגרמא שלא תוקן בה תשלום, חייבו חכמים לסלק את ההיזק, או להתחייב מראש לשלם אותו, למשל, בב"מ (קיד ע"א) מופיע, שאדם המוכר שדהו לגוי, מנדים אותו, עד שיקבל על עצמו כל נזק שהגוי יגרום לשכניו היהודים. 
אם כן רואים, שאף שבאופן בסיסי אין חיוב לשלם בגרמא, הרי בהחלט יש חובה בדיני שמים, וכן עליו לסלק היזקו או להתחייב לשלמו, ובדינים שכיחים אף תוקן חיוב בפועל. עקרונות אלו באים לידי ביטוי בשטר הבוררות.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.