שנת תשס"ה | שבת פרשת במדבר

"שו"ת במראה הבזק"

ניו יורק, ארה"ב New York, USA
אדר, ה'תשס"ב

בהלכות יום העצמאות ויום ירושלים

שאלה
מה הדין בנושאים הבאים ביום העצמאות ויום ירושלים:
א. עריכת נישואין, ביום ירושלים.
ב. אמירת צידוק הדין, ודין הלל בבית אבל, ודיני אבלות בחג, בשני הימים.
ג. בשנים שמקדימים את החג, דין ה' באייר וכ"ח באייר כיום חול רגיל או "קצת חג".
ד. כשמתחילים החגיגה "בו ביום", האם צריכים להפסיק מיד בצאת הכוכבים.

תשובה
א. ביום ירושלים מותר לערוך[1] חופה וקידושין אך ביום העצמאות המנהג[2] הוא שלא לערוך.
אמנם המיקל יש לו על מי לסמוך[3].
ב. בענין אמירת צידוק-הדין לפי המחבר[4] יש לאומרו ולדעת הרמ"א אין לאומרו.
לגבי אבילות לא מצינו תקנה מפורשת של הרבנות הראשית ולכן לא זזה אבילות שבעה ממקומה.
בענין הלל[5] אין לקרוא בבית האבל ויקראהו כל אחד בשובו לביתו.
ג. ה' באייר נשאר "קצת חג" לענין אי אמירת תחנון, צדקתך והזכרת נשמות[6].
יום ירושלים אינו חל בשבת וכשחל ביום שישי לא הקדימוהו[7].
ד. לא מפורט בשאלה באיזו חגיגה מדובר: אם מדובר בסעודת חתונה [בחופה שנערכה ביום כח אייר לפני השקיעה (כנ"ל ב-א)] מותר להמשיך[8] בסעודה ובשמחה בלילה, ליל כט באייר.
אם מדובר בסעודת הודיה משפחתית או ציבורית של יום העצמאות או של יום ירושלים: מותר[9] להמשיך את הסעודה בלילה, ללא ריקודים ומחולות[10], ביום העצמאות. ביום ירושלים, הדבר תלוי במנהגי ספירת העומר[11].


--------------------------------------------------------------------------------

[1] בשו"ת "במראה הבזק" ח"ג עמ' 100-101 נכתבה תשובה בענין.
[2] הרב הראשי הרב ניסים התיר [שו"ת "יין הטוב" ח"ב סי' יא עמ' רמט] אמנם הרב הדאיה נקט לאסור [שו"ת "ישכיל עבדי" ח"ו סי' י] ואף הרב הראשי הרב אונטרמן נטה לאסור וכתב שמוטב להימנע ממחלוקת ולא לפסוע פסיעה גסה בענינים כאלה [שו"ת "שבט מיהודה" סי' ס עמ' קד-קה]. ע"פ בירור עם כמה מועצות דתיות, בפועל המנהג שלא לערוך נישואים ביום העצמאות.
[3] שהרי סוף סוף היום נקבע כיום הודאה והלל ולדעת הרב נחום אליעזר רבינוביץ יש מקום אף לעודד חתונות ביום זה כדי לחזקו.
[4] בשו"ע יו"ד סי' תא ס"ו נחלקו המחבר והרמ"א האם אומרים צידוק הדין ביום שא"א בו תחנון ודון מינה לענינו.
[5] בשו"ע או"ח סי' קלא במג"א סק"י כתב שבר"ח אין אומרים הלל בבית האבל, ובחנוכה תליא בפלוגתא, ולכן הסיק שבחנוכה טוב שיקרא כל אחד הלל בביתו בשובו מהתפילה בבית האבל. נראה לנו לדמות את ההלל של יום העצמאות להלל בחנוכה שאף הוא נתקן על ההצלה ממיתה לחיים, עיין שו"ת "קול מבשר" סי' כא עמ' סח.
[6] ראה בשו"ת "באהלה של תורה" להרב יעקב אריאל ח"ב סי' עג עמ' 262-269. לגבי אמירת ההלל בברכה דעת הרב הראשי הרב גורן שבמועד המוקדם אין לקרוא בברכה אלא רק במועד המקורי, אולם שאר הרבנים הראשיים הורו לקרוא במועד המוקדם בלבד וכך המנהג הפשוט בבתי הכנסת שנעקרה קריאת ההלל למועד המוקדם.
[7] כן כתב שם הרב אריאל וטעמו שכיון שהטקסים נערכים בלאו הכי ביום חמישי, ואמירת ההלל ביום שישי לא תגרום לחילול שבת.
[8] באחרונים דנו לגבי שאלה דומה בחתונה בל"ג בעומר הממשיכה בליל ל"ד ונקטו להיתר מכיון שכבר התחייבו בשמחה ומאחר שלגבי החתן והכלה כבר נקבע יו"ט וחלים עליהם ז' ימי המשתה, עיין "דעת תורה" למהרש"ם לסי' תצג סא, שו"ת "אגרות משה" אה"ע ח"א סי' צז, שו"ת "שאילת שלמה" ח"א סי' קסז.
[9] כאן לא שייך היתר של שמחת חתן וכלה, וסעודה ללא מוסיקה מותרת שכן האיסור בספירה הוא דווקא בריקודים ומחולות, עיין או"ח סי' תצג ב"משנה ברורה" סק"ג ובשו"ת "במראה הבזק" ח"ד סי' נד, עמ' 98.
[10] לדעת הרב נחום אליעזר רבינוביץ אפשר גם להמשיך את הסעודה כולל כל גינוני השמחה כמו שממשיכים סעודה שלישית למוצאי שבת ללא כל הגבלה, בימי הספירה. יתכן וגם לדעת החולקים אם הסעודה מוגדרת כסעודת מצווה בגלל סיום ניתן גם כן להקל.
[11] לנוהגים ב"אבלות" עד ל"ג בעומר אין כל בעיה, לנוהגים גם אחרי אם מפני שהתחילו בר"ח אייר ואם מפני שנוהגים עד שלושת ימי ההגבלה, הריקודים והמחולות אסורים. וכן מצינו שמרן הרב ישראלי זצ"ל השתתף בטקס חלוקת פרסי ישראל במוצאי יום העצמאות אף על פי שהיתה בו מוזיקה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר