|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת דבריםמשפט והלכה – משפטי שאולהרב ידידיה כהנאפולמוס חידוש הסמיכה
הרב ידידיה כהנא
בשבוע שעבר הבאנו את דברי הרמב"ם על האפשרות לחדש את הסמיכה על ידי כינוס והסכמה של כל חכמי ישראל. בפועל, נעשה נסיון כזה, לפני כארבע מאות וחמשים שנה, בעיר צפת. "חכמי צפת" של התקופה ההיא היו ידועים מאד, גדולי הדור. רבם היה רבי יעקב(מהר"י) בירב, ועמו חבורה חשובה, כגון מרן המחבר - רבי יוסף קארו, המהרי"ט, וחכמים גדולים נוספים.
ואכן, נעשה כינוס בו נסמך מהר"י בירב, הוא סמך את מרן המחבר, ומאוחר יותר נסמכו חכמים נוספים, כגון ה"אלשיך" הקדוש ועוד.
מי שהתנגד בתוקף לכך היה המהרלב"ח, רב בירושלים בתקופה ההיא. הוא טען כמה טענות, ואנו נביא כאן את הטענות המהותיות שלו נגד המהלך (לא נביא כאן את הטענות הטכניות-הלכתיות שהיו לו נגד המעמד ההוא).
א. הרמב"ם כתב "נראין לי הדברים" ומסיים "והדבר צריך הכרע" ואין זו פסיקה ברורה.
ב. הרמב"ם בפירוש המשנה (סנהדרין פרק א הל' ג) מביא הוכחה לטענתו, מכך שאם לא תיתכן דרך זו לחידוש הסמיכה, איך תתחדש הסמיכה, והרי כתוב "ואשיבה שפטיך כבראשנה "? על כך משיב הרדב"ז (סנהדרין פ"ד הל' יא) שייתכן שאליהו שייגלה, כפי שניבא מלאכי, יסמוך בעצמו, וייתכן שבני ראובן, שעל פי המדרש אמורים לבוא קודם בוא המשיח ולעשות מלחמה, יהיו עמם סמוכים (טענה זו צ"ע, שהרי אין סמיכה אלא בא"י).
ג. כדי לסמוך נדרש איש שיודע לפסוק בכל התורה כולה, ואין עמנו איש כזה.
חכמי צפת לא קיבלו את דבריו, והם טענו, כי בפירוש המשנה הרמב"ם כתב את הדין ללא ספקות, וייתכן שהביטוי "והדבר צריך הכרע" מתייחס לקושי בהכרעה על חידוש הסמיכה. על אליהו יש לענות, שהאפשרות של חידוש הסמיכה צריכה להיות טמונה במציאות, ולא על ידי נס.
אך, כידוע, הסמיכה החזיקה מעמד כשני דורות, ואז פסקה.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
דברים