שנת תשע"ט| שבת פרשת ויקהל

הלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית

ייעץ לחבירו להשקיע בהשקעה כושלת
'ארץ חמדה גזית' ירושלים / טבת תשע"ט / תיק מס' 78095

 דיינים: הרב יוסף כרמל, הרב רועי משיח, הרב שלמה שטיינמץ

 המקרה בקצרה: בשנת תשס"ז הנתבע עניין את התובע בהשקעות המניבות תשואה גבוהה מאוד אצל מנהל השקעות מסוים, ואכן, התובע השקיע 25,000 ₪ שכולם ירדו בסופו של דבר לטמיון.

 התובע טוען שהנתבע הטעה אותו כאשר המליץ לו על ההשקעה, לפיכך הוא דרש שהנתבע יישא בכל ההפסדים וההוצאות. הנתבע טען שהוא הזהיר את התובע שההשקעה עלולה להיכשל. התובע השיב שגם אם היו הזהרות כאלה, הנתבע יצר רושם שכדאי לנקוט את המהלכים ולכן הוא נושא באחריות לתוצאות.

 פסק הדין:
הנתבע פטור מתשלום לתובע. 

מתוך הנימוקים:
טענת הסתמכות – כאשר אדם הסתמך על עצתו של אדם אחר ונגרם לו נזק עקב העצה – היועץ חייב. במקרה זה התובע טוען שהסתמך על דברי הנתבע, ולכן הוא טוען שהנתבע חייב.  

אולם, חיוב ההסתמכות קיים רק כשברור שהמיעץ הבין שמסתמכים על דבריו בלבד (שו"ע חו"מ שו, ו). בניגוד לכך, במקרה זה הנתבע הזהיר את התובע שהוא עלול לאבד את כספו, בנוסף, כיוון שהנתבע לא קיבל שכר מהתובע, הוא נושא ברמת אחריות נמוכה (שו"ע שם).  

האמירות של הנתבע בשבח האדם שניהל את ההשקעות – כגון, שהוא ירא שמיים – היו סבירות ולא הוכח שהנתבע שיקר כדי להטעות את התובע. מה גם שכלל לא ברור שמנהל ההשקעות התכוון להוליך שולל את לקוחותיו. 

בית הדין דחה את טענת התובע שאילו הנתבע היה מודיע לו על מצב ההשקעות הוא היה יכול להציל את כספו. זאת, כיוון שהתובע לא אמר לנתבע שבכוונתו לפנות למשטרה בעניין אם יתברר שהכסף אבד, וכן כלל לא ברור שפנייה למשטרה היתה מביאה להצלת כספי ההשקעה. 

בית הדין חתם עניין זה בכך שכל ההתנהלות של שני הצדדים, שכללה הסתמכות על מנהל השקעות לא-רשמי ובלתי מוכר, קבלת הלוואות דרך "בנק פרטי", וכדומה "יסודה בחטא ויש בה שותפות עקיפה באפשרות של רמאויות, מעשים בלתי חוקיים והסתבכויות כספיות הנוגעות חלילה לדיני נפשות. כל מי שיש בו יראת שמים חייב להתרחק מכל קשר לסוג כזה של פעילות".

למעבר לפסק הדין המלא

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר