שנת תש"ף| שבת פרשת לך לך

הלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית

משכיר שאמר לשוכר לצאת מהדירה
'ארץ חמדה גזית' ירושלים / מרחשון תשע"ט / תיק מס' 77080

דיינים: הרב חיים בלוך, הרב שמעון גרבוז, הרב מבורך טויטו

המקרה בקצרה: התובע שכר בית בישוב מהנתבע, הצדדים סיכמו שדמי שכירות יעמדו על 1,900 ₪ לחודש, מתוכם יופחתו 900 ₪ עבור שיפוץ ובנייה שהתובע יבצע בנכס. בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי השיפוץ עליו סוכם, והם פנו לרב הישוב שיכריע בסכסוך ביניהם. בין היתר קבע רב הישוב כי התובע זכאי לגור שנה נוספת בדירה – שנת תשע"ז. למרות זאת, הנתבע ביקש מהתובע לעזוב, לאחר מכן הנתבע חזר בו, אך התובע כבר עזב את הדירה. בעקבות זאת, היתה בין הצדדים מחלוקת האם על התובע לשלם דמי שכירות על שנת תשע"ז. כדי לגבות את החוב, הנתבע פנה להוצאה לפועל עם שיק הביטחון שקיבל מהתובע.
מחלוקת נוספת בין הצדדים היתה בנוגע להערכת שווי השיפוץ שביצע התובע בדירה. כדי להכריע במחלוקת זו מינה בית הדין מהנדס כמומחה בית הדין וזה העריך את שווי השיפוץ בסך כ-30,000 ₪.
לטענת התובע, הנתבע חייב לו כסף משום שעלות השיפוץ בפועל עולה על מה ששולם, ואין לו חיוב לשלם על שנת השכירות השנייה. לטענת הנתבע התובעים היו חייבים לשלם על שנת השכירות השנייה, וכמו כן הם גרמו נזקים לנכס.

פסק הדין: התביעה מתקבלת, החובות בין הצדדים קוזזו על ידי העבודות שעשה התובע.

נימוקים בקצרה:

א. תשלום דמי שכירות עבור שנת תשע"ז
כאמור, רב היישוב קבע שהתובע יוכל להישאר בבית בשנת תשע"ז אולם הנתבע דרש ממנו לעזוב והוא עזב. כעת טען הנתבע שעל פי החוזה, התובע היה צריך להודיע שלושה חודשים מראש אם ברצונו לעזוב את הדירה והוא לא עשה זאת, ולכן הוא חייב לשלם שכר דירה על שנת תשע"ז.
דית הדין דחה את טענת הנתבע. מטרת חובת ההודעה המוקדמת של השוכר היא לתת ארכה למשכיר למצוא שוכרים חדשים. אולם במקרה שהמשכיר דורש מהשוכר לעזוב, הרי שחובת ההודעה בטילה. יתירה מזו, לא סביר שלאחר שהנתבע הפר את החלטת רב היישוב בהודעה ברורה שכזו, הוא יכול לחזור ולחייב את התובע להודיע מראש על עזיבה.
יש להוסיף שבמקרה שמשכיר לא רוצה בהמצאות השוכר במושכר, ראוי שהשוכר יכבד את רצונו לפנים משורת הדין, כך כתב המרדכי (בתרא תעב) שנפסק ברמ"א (חו"מ שיב) ולכן הסכמת התובעים לפנות את הדירה היתה בהחלט במקומה.
לפיכך, התובעים פטורים מתשלום דמי שכירות על שנת תשע"ז. 

ב. טענות על הכרעת רב היישוב
רב הישוב שברר בין הצדדים הכריע אילו דברים התווספו, ואילו דברים סוכמו בין הצדדים. הכלל הוא שבית דין לא בודק החלטות של בית דין קודם (בבא בתרא קלח ע"ב ורמב"ם עדות ו, ה) והש"ך (חו"מ יט, ג) הוסיף שבית דין אינם רשאים לשמוע דברי הצדדים לאחר פסיקת דין. זאת, למעט מקרה שבו הוגדר בית דין לערעורים כפי שנהוג בבתי הדין הרבניים ובארץ חמדה (עי' פד"ר י עמ' 168).
לפיכך, בית הדין קיבל את הכרעת רב היישוב כפי שהיא.

ג. קיזוז חוב השכירות וחוב השיפוץ
לאור הכרעות בית הדין במחלוקות נוספות בין הצדדים התברר ששינם חובות הדדיים בסכומים. דומים. האם במקרה כזה יש לבצע קיזוז או חיוב כפול?
בגמרא בכתובות (קי, א) נחלקו האמוראים בעניין קיזוז חובות ותביעות הדדיות, והרמב"ם (מלוה ולוה כד, י) והשו"ע (חו"מ פה, ג) פסקו שבתביעות הדדיות יתבצע קיזוז ולא גבייה כפולה. עקרון הקיזוז עולה גם מדברי שו"ת הרשב"א (ג, כח) שנפסק בשו"ע (חו"מ פה, ז) שלא מבצעים גבייה הדדית, אלא קיזוז תביעות שמתקבלות. קל וחומר במקרה זה בו הוסכם מראש שעלות השיפוץ תקוזז מדמי השכירות.
לאור זאת, פסק בית הדין שעל הנתבע לסגור את התיק בהוצל"פ שנפתח כנגד התובע ועליו לשאת בהוצאות התובע כיוון שהחוב של התובע מתקזז בחובו של הנתבע.

ד. טענות לגבי המומחה וכלפי אחד הדיינים
הנתבע העלה טענות כנגד כישורי מומחה בית הדין, אולם, בית הדין דחה את טענותיו. המומחה הוא בוגר בהנדסה אזרחית, ובנוסף אם לנתבע היו טענות כלפיו, היה עליו להעלות אותן לפני מינוי המומחה בפועל.
עוד טען הנתבע כנגד אחד הדיינים שהוא נוגע כיוון שלטענת הנתבע הדיין חקר אותו באופן נמרץ במהלך הדיון. בית הדין דחה זו כיוון שהתערבות הדיינים במהלך הדיונים היא אחד ממאפייני שיטת המשפט העברי, ואין לנתבע להלין על כך.
על פסק הדין הוגשה בקשת רשות ערעור שנדחתה.

 למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר