שנת תש"ף | שבת פרשת תרומה

חמדת דף היומי: האם כל הזמן מלווים אותנו מלאכים?

בגמרא שאותה נלמד השבוע (דף ס ע"ב) נאמר כי כשאדם נכנס לבית הכסא מצווה עליו לומר: "התכבדו מכובדים" ואביי הוסיף שיש לומר: "שמרוני שמרוני, עזרוני עזרוני, סמכוני סמכוני, המתינו לי המתינו לי, עד שאכנס ואצא" ולבקש מהמלאכים המלווים את האדם לחכות לאדם מחוץ לבית הכסא וללוות אותו בחזרה כשהוא חוזר.

דין זה שיש לומר למלאכים לחכות לפני שאדם נכנס לבית הכסא, נפסק להלכה ברמב"ם (ז, ה), אלא שהבית יוסף (או"ח ג) הביא בשם אבודרהם שאין לאדם לאומרו, משום שנראה כיוהרא לומר שהמלאכים מלווים אותו, וכתב שלכן היום לא נהגו לאומרו. וכך גם כתב בשולחן ערוך (ג). סמך לדברים אלו ניתן להביא מדברי החבר בכוזרי (ג, יא) שהסביר על החסיד וכתב שהוא מגיע למעלה כזו שהוא רואה כל הזמן את השכינה ואת המלאכים עמו, ולכן "אל יגדל בעיניך" מה שהוא אומר "התכבדו מכובדים" כשהוא נכנס לבית הכסא.

היעב"ץ (מור וקציעה ג) דחה את דברי הבית יוסף וכתב שטעם זה אינו נכון, משום שמובא בגמרא בכמה מקומות ששני מלאכי שרת מלווים כל אדם, וכך גם נאמר בגמרא בשבת (קיט ע"ב) ששני מלאכי שרת מלווים כל אדם לביתו, והוא מוכיח שגם אם אדם חוטא מלווים אותו שני המלאכים. אלא שהסיבה שלא נהגו לאומרו היא משום שבזמן הגמרא היו בתי הכסא היו בשדה, והיתה סכנה של מזיקים, וביקשו מהמלאכים שיעזרו להם וישמרו אותם מהיזק, אבל בימינו שבתי הכסא בעיר לא נהגו לאומרו, משום שבתי הכסא אין בהם סכנה בכלל, ואם כן אדם שהולך להתפנות בשדה צריך לומר "התכבדו מכובדים". ומכל מקום כתב שכיון שלא נהגו בימינו לאומרו הרי שאם אדם אומר את זה יש בכך משום יוהרא. לפי דבריו שיש כאן תפילה למלאכים הוא האריך בשאלה האם מותר לפנות בתפילה למלאכים או לא (ולולי דבריו היה ניתן לפרש שהמילה שמרוני פירושה - חכו לי, ויש שלא גרסו את המילה עזרוני, וכ"כ הרב עידאן בירחון ויען שמואל חלק ה, עמ' שכח).

ערוך השלחן (ג, ב) הסביר את דברי הבית יוסף שנכון אמנם ששני מלאכי השרת מלווים את האדם בכל דרכיו, גם לדעת השו"ע, אלא שבימיהם היו האנשים מרגישים את נוכחות המלאכים, ולכן היה ראוי להם לומר למלאכים שיחכו להם, ולבקש מהם שיישארו מחוץ לבית הכסא וישמרו עליהם, אבל בימינו שרוב האנשים אינם מרגישים בהמצאות המלאכים, הרי יש בזה יוהרא אם אדם אומר למלאכים שיחכו לו כאילו הוא מרגיש כל הזמן במציאותם. הציץ אליעזר (טו, יד) מסביר שגם לדעת השו"ע יש שני מלאכים שמלווים את האדם, וכדברי היעב"ץ, אלא שאם אדם מתנהג בצורה לא יפה, הרי ששני המלאכים שמלווים את האדם ישנו את תפקידם משמירה עליו, להסתכלות ועדות על מעשיו הרעים, ולכן אדם שהוא מתנהג לא יפה אין לו לפנות למלאכים בבקשה שישמרו אותו, שהרי תפקידם השתנה, ולכן לא נהגו היום משום חשש יוהרא לפנות למלאכים, אלא כשמתעסקים בדבר מצווה כמו סעודת שבת.

הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם (דברי יציב או"ח קכג) כתב שהחתם סופר סבר שכיון שבימינו זו יוהרא לומר שמלאכי השרת מלווים אותנו, אין לומר את הפיוט "שלום עליכם" בליל שבת. ואם אכן מלאכי השרת מלווים אותנו כל השבוע כדברי היעב"ץ, אם כן מה עניין לומר כלל שלום עליכם? והסביר שאולי לשבת באים מלאכים אחרים. בשבט הלוי (א, רה) כתב שאף שבכל יום לא זוכים למלאכים, בליל שבת כל אחד זוכה, ולכן אומרים את הפיוט "שלום עליכם. הרב זוננפלד (שלמת חיים או"ח יא) כתב שגם בליל שבת אין לומר למלאכים "התכבדו מכובדים", משום שהם באים רק לשליחות של ליל שבת, הרי שאין חשש שהם יבואו עם האדם לבית הכסא, שאין מתפקידם ללוות אותו כל הזמן.

בשערי תשובה (או"ח ג, א) הביא בשם האר"י שאמירת התכבדו מכובדים בכניסה לבית הכסא טובה על מנת שלא להרהר בדברי תורה בתוך בית הכסא. ופתחי תשובה (יור"ד רמו, י) כתב שלדעתו כלל לא שייך בזה יוהרא, משום שהאדם אינו עושה את זה בפני הציבור אלא ביחידות.

סיכום: בגמרא נאמר שיש לפנות למלאכים לפני שנכנסים לבית הכסא ולומר להם "התכבדו מכובדים" בשו"ע נאמר שאין לאומרו, משום שנראה כיוהרא שאדם אומר שמלאכי השרת מלווים אותו. היעב"ץ חולק עליו וסובר שהטעם שאין אומרים אותו הוא משום שבתי הכסא שלנו שמורים. אמנם, מפרשים אחרים פירשו שאף שמלאכי השרת מלווים את האדם, הרי בימינו אין אדם מרגיש בקיומם, או שאין הוא במדרגה לפנות אליהם באופן זה. האר"י אמר שיש טעם נוסף לאמירת התכבדו מכובדים על מנת שלא להרהר בדברי תורה בתוך בית הכסא.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר