|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת לך לךהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)חטא כדי להציל חברו מחטא – הלכה למעשה, לפי פסקי השולחן ערוך (2)בשבוע שעבר הבאנו את הסתירה לכאורה בין פסקי השולחן ערוך בנושא זה. שהרי בסימן שו פסק שמותר ואף חובה לחלל שבת כדי להציל בתו מהמרת דתה ח"ו ואילו בסימן שלו פסק שאין לחלל שבת כדי להציל יהודי שרוצים להכריחו לעבור עבירה חמורה. בשבוע שעבר גם הבאנו את תירוצו של ה"מגן אברהם". השבוע נביא דברי שני מפרשי שו"ע נוספים, חותן וחתנו. הב"ח (הרב יואל סירקיס, חותנו של הט"ז) מתרץ "דכשחוששין שיפחידוה להמר והיא לא פשעה מותר לחלל שבת כדי להצילה מעוון עבודה זרה, דמצווה רבה שאני, דבזה אנו רואין כדעת התוס' ודלא כרשב"א. אבל כשרוצים לאונסו שיעבור עבירה אפילו לאונסו שיעבוד עבודה זרה כיוון דאין זה עבירה דאונס רחמנא פטריה מ"ולנערה לא תעשה דבר" אין לחלל את השבת…" (טור אורח חיים סוף סי' שו ד"ה השוכר פועלים). מעין תירוץ זה מצינו גם בדברי הט"ז (הרב דוד סגל, חתנו של הב"ח) "וצ"ל דשאני הכא שרוצים להמירה ותישאר מומרת לעולם אחר כך, בזה הכריע כהתוס' דיש להצילה בחילול שבת דזה עדיף מפיקוח נפש, מה שאין כן לקמן שיעשה פעם אחת באונס רחמנא פטריה ואחר כך אין חשש, לא יחלל שבת בשביל הצלה זו, כך נראה לי נכון" (שו"ע או"ח סי' שו ס"ק ה). מעיר על כך מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי יש לשים לב להערת הט"ז "שזה עדיף מפיקוח נפש" שמשמעות הדברים היא שהצלת הנשמה יש בה עדיפות על הצלת הגוף. אומנם צריך עדיין ביאור בדברי הב"ח ש"באונס אין זו עבירה דאונס רחמנא פטריה" והרי בעבודה זרה צריך למסור הנפש גם על אונס? וצריך לומר שמי שלא מוסר את נפשו ועובד עבודה זרה באונס איננו עובר על איסור עבודה זרה אלא על חיוב "ונקדשתי", ורק על הצלה מאיסור עבודה זרה מותר לחלל שבת (עמוד הימיני סימן יא סעיף ב ס"ק ז). ועוד צריך לומר שאף על פי שבאונס אין כאן "עבירה" של איסור עבודה זרה, לשיטת התוס' זה עדיין מוגדר כ"מצווה רבה" וממילא מתקיימים התנאים הדרושים לאמירת "חטא כדי שיזכה חברך" ולכן יוצא האב לנסות להציל את בתו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
