|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת וישלחקום עלה בית אלאחד הציוויים הראשונים שקיבל יעקב עם חזרתו ארצה היה:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ" (בראשית ל"ה א).
עליה זו היא בבחינת סגירת מעגל שהרי בבית אל זכה להתגלות שהבטיחה את חזרתו בשלום אל הארץ המובטחת לו ולזרעו אחריו:
"וְהִנֵּה יְדֹוָד נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְדֹוָד אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (בראשית כ"ח יג- טו).
רש"י אכן רואה את הציווי כביקורת על שלא עשה זאת מיד עם חזרתו ארצה וז"ל "קום עלה - לפי שאחרת בדרך נענשת ובא לך זאת מבתך".
עיון בפסוקים יכול לגלות עד כמה חשוב היה המעמד בבית אל, שהרי הוא חייב הכנות מיוחדות המזכירות את ההכנות למעמד הר סיני. אצלנו נאמר "וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם" (ב) ושם נאמר "וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם" (שמות י"ט י). ההכנות שעורך יעקב בשכם, עם הכניסה לארץ מזכירות לנו טקס נוסף שנערך במקום זה, גם הוא עם הכניסה לארץ, בימי יהושע. אצלנו נאמר "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם"(א) ושם נאמר " וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה… וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם" (יהושע כ"ד א,כג). בשני המקרים נערך טקס "תחת האלה אשר עם שכם" (ד) "ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלקים…וַיְקִימֶהָ שָּׁם (בשכם) תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְדֹוָד" (עיין רד"ק) (יהושע כ"ד כו). פסוק זה קושר שוב את שני המאורעות למתן תורה. רבים מן הראשונים קושרים את הציווי לפרשיה הקודמת דווקא ואת חיוב העליה לבית אל, כתוצאה של המלחמה בשכם, וכך הם מסבירים גם את הימצאות "אלהי הנכר" במחנהו של יעקב.
אנו נציע כאן הסבר אחר.
עם כניסתו של מחנהו של יעקב ארצה, נוצר הצורך בכריתת ברית מחודשת עם הקב"ה והתחייבות לעבודת ד' במדרגה של "ארץ ישראל", מעין "קבלת תורת ארץ ישראל" (עיין באבן עזרא בראשית ל"ה ב ודברים ל"א טז ודו"ק). זו גם הסיבה לכך שיהושע ערך טקס דומה בשכם לאחר הכניסה לארץ, טקס שמשמעותו חידוש הברית וקבלה מחדש של התורה בארץ ישראל. אחרי חידוש הברית בא גם השכר שמתאים לדרגה החדשה "(וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב" (ה). כך מובן גם מדוע פסוק זה נמצא כאן ולא בסוף פרק ל"ד.
הבה נתפלל שגם אנו נזכה לחידוש הברית ולשכרה עם חזרתו של העם בדורנו אל ארצו – ארץ ישראל.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
