שנת תשפ"א | שבת פרשת בהעלותך

פסק הדין: תביעת התובע לתשלום סכומי כסף נדחית.

נימוקים בקצרה:

1. הגדרת התובע כזכיין והגדרת מעשה הקניין במקרה זה
להבנת הנתבעת ההסכם בין הצדדים היה הסכם שכירות שבו השכירה הנתבעת לתובע את שמה, ואת חשבון הבנק שלה, לצורך העסקות שלו. אולם, בית הדין קבע שהתובע הוא בגדר זכיין של הנתבעת. בפס"ד של בית דין זה (74070) נפסק שיש תוקף להסכם זיכיון מצד התקנה והמנהג.
על מנת לכרות את הסכם הזיכיון יש לבצע מעשה קניין. במקרה זה, מעשה הקניין על ההסכם שבין התובע והנתבעת היה כאשר קיבלה הנתבעת את המקדמות מהלקוחות. זאת דין "עבד כנעני" שנפסק בשו"ע (חו"מ קצ, ד) שבו עסקה למכירה בין אדם א' לאדם ב' נכרתת כאשר אדם ג' משלם לאדם א'

2. האם הנתבעת היתה רשאית לבטל את ההסכם?
בין הצדדים נכרת הסכם ראשון. אולם, בזמן שההסכם נכרת האישורים שהיו ביד התובע היו מזויפים. במצב כזה לדעת בית הדין הנתבעת היתה רשאית לחזור בה מההסכם בטענת מקח טעות. זאת, על פי מה שכתב ערוך השלחן (חו"מ קעו, לו) שאם מתברר לאדם שהשותפות שלו עם חברו עשויה לפגוע בו בעסק שלו אזי הוא יכול לחזור בו מהשותפות. למרות שהתובע התחייב לשאת באחריות לכל נזק שייגרם לנתבעת כתוצאה מעסקיו, עדיין הנתבעת היתה רשאית לטעון שהנזק שיכול להיגרם מהגשת אישורים מזויפים בשמה הוא גדול בהרבה ממה שהעלתה על דעתה ולכן היא היתה רשאית לחזור בה מההסכם הראשון.

3. האם ההסכם השני בטל בגלל שנחתם תחת לחץ
לטענת התובע ההסכם השני נחתם תחת לחץ משום שהנתבעת החזירה את המקדמות ללקוחות והיה לו חשש להפסיד את העסקה הגדולה אם הנתבעת לא תשתף פעולה, ולכן הסכים למראית עין להסכם השני.
לטענת התובע, כבר כאשר הסכים להסכם השני החליט לתבוע את הנתבעת, אך לא הודיע לאף אחד על החלטתו. התובע הודה כי היתה חברה אחרת שהסכימה לעבוד אתו, אך הוא בחר להמשיך עם הנתבעת את העסקה הגדולה משום שחשש לביטול העסקה.
בית הדין דוחה את הטענות הללו מכמה סיבות:
א. הנתבעת היתה רשאית לחזור בה מההסכם, לכן אין להגדיר את האיום בחזרה מההסכם כאונס.
ב. לתובע היתה חלופה של עבודה עם חברה אחרת.
ג. גם הסכם שנחתם תחת לחץ תקף כשהתובע לא כתב מודעא על העיסקה (שו"ע חו"מ רה, א).
ד. אמנם, גם איום להפסיד ממון, נחשב כאונס, והנתבעת גרמה לתובע נזק בכך שהחזירה את המקדמות ששילמו לה. אולם, כיוון שמדובר כאן באילוץ כללי שמוגדר בהלכה כ"אונסא דנפשיה", הוא אינו מביא לביטול העסקה (שולחן ערוך חו"מ רה, יב).  

למעבר לפסק הדין