שנת תשפ"ב | שבת פרשת שמיני

"נכנס יין יצא סוד". חידוש זה נתברר בסוגיה העוסקת במחלוקת בין רבי יהודה הנשיא ורבי חייא הגדול (סנהדרין דף לח ע"א), עיינו בדברינו לפרשת צו – פורים תשפ"ב.

יהודה וחזקיהו, בניו של רבי חייא, הכריזו: 'אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל (המנהיג הפוליטי של יהדות בבל שהייתה תחת האימפריה הפרתית), ונשיא שבארץ ישראל (רבי יהודה הנשיא שהיה מוכר כמנהיג התורני והפוליטי של יהודי ארץ ישראל וכנראה גם התפוצות שהיו תחת האימפריה הרומית)'.

רבי יהודה הנשיא נפגע מהם מאוד. רבי חייא, ידידו הטוב ותלמידו, ניסה להרגיע את המצב וטען כי בגלל היין ששתו יהודה וחזקיה, בהוראת רבי יהודה הנשיא, התגלה הסוד.

ננסה להסביר אילו סודות מסתתרים מאחורי הכרזתם הקשה, לכאורה, של בני רבי חייא.

(עיינו בניסיונותיהם של המהרש"א והחתם סופר על אתר להסביר זאת).

נציע שתי תשובות:

א.   בניו המבוסמים של רבי חייא, שהיו מצאצאי שמעה, אחד מאחיו הגדולים של דוד, הודו במימרא זו בפה מלא ("יין=סוד") כי משׁיחתו של דוד, ולא של אחד מבניו הגדולים של ישי, היא הנכונה. זו ההכרעה לכל הדורות עד ימות המשיח, אז יתגלה משיח בן דוד בדווקא.

      (הודאה זו סוגרת מחלוקת בת למעלה מאלף שנים בנושא זה, מחלוקת שגרמה לריב ומדון נוראים. נרחיב על כך בספרנו 'צפנת שמואל – מלכות דוד' שיצא לאור בקרוב, בע"ה).

ב.   רבי יהודה הנשיא, לא כיהן כנשיא של מדינת היהודים, הוא נשא במשרה שהוענקה לו על ידי הקיסר הרומאי. הרומאים הם ששלטו בארץ ישראל.

     רבי יהודה הנשיא החליט, אחרי מרד בר כוכבא, לוותר זמנית על ריבונות יהודית, ולהתרכז בהבטחת עתידו הרוחני והתורני של עם ישראל, גם במשך הגלות הארוכה. לכן, החליט, בנימוק של "עת לעשות לד' ...", לכתוב את התורה שבע"פ, וכך להבטיח שאוצרות הרוח של עם ישראל לא ייעלמו בגלל צרות ואורך הגלות.

     גם ריש גלותא, שהיו לו סמכויות שלטוניות גדולות משל הנשיא, לא ביטא שלטון של ריבונות ועצמאות. השלטון הפרתי הוא זה שהעניק אוטונומיה ליהודי בבל, לריש גלותא אומנם הייתה משטרה, אבל ליהודים לא הייתה מדינה עצמאית. כיוון שאין גאולה ללא עצמאות, שתי המשרות הללו חייבות להתבטל ולכלות קודם לזמן הגאולה.

     זה הסוד השני שמסתתר מאחורי היין ששתו בני רבי חייא.

     לכן, אין בן דוד בא, ואין כנראה אפילו אתחלתא דגאולה ללא ריבונות ועצמאות.

     עקרון זה מסביר גם מדוע עד ימי דוד המלך לא היה אפשר לבנות את בית המקדש, ומדוע מיד אחרי שדוד הכריז בירושלים על הקמת מדינת היהודים העצמאית הראשונה, הוא החל בהכנות מעשיות לבניינו. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה העלאת הארון לבירתו ירושלים, ומיד אחר כך פנה אל נתן הנביא בבקשה לתמוך בבניין בית המקדש בפועל. זאת, למרות שמדינתו הצעירה עדיין לא נתבססה, והמלחמות עדיין לא נסתיימו.

     דוד הבין ברוח קודשו כי הזמן של "וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם ... וְהָיָה הַמָּקוֹם..." (דברים י"ב פסוק י – יא)  מגיע כשמתחילה עצמאות.

מדינת ישראל היא אחת המתנות חשובות ביותר שהעם היהודי אי פעם קיבל