שנת תשפ"ג| שבת פרשת משפטים

הלכה פסוקה: פיצוי לטבח שפוטר מעבודתו

הדיינים: הרב ציון כהן, הרב יהונתן ארנברג, הרב תנחום גולד 

המקרה בקצרה: הנתבעת היא חברה להכנת מזון אשר העסיקה את התובע כטבח החל משנת 2016, ועד לתאריך 16/7/20 בו עבודתו הופסקה בגלל מגיפת הקורונה. העובד בהתחלה יצא לחל"ת, ואז פוטר.
לטענת התובע הנתבעת לא ביקשה ממנו לחזור לעבודה ולא יצרה איתו קשר, ולכן מדובר בפיטורין. במשך התקופה הוצעה לו עבודה אצל מעסיק אחר, והוא וויתר עליה כי היה סבור שיחזור לעבודה. לפיכך הוא מבקש לקבל: פיצויי פיטורין בסך 14,200 ₪, ובנוסף פיצוי על אובדן הכנסה מעבודה אחרת, פיצוי עבור אובדן הזכות לפדות את קרן ההשתלמות בפטור ממס, פיצוי על הלנת פיצויי פיטורין, פיצוי בגין צער ועוגמת נפש, ותשלום אגרת בית הדין.
הנתבעת טוענת שהיא היתה רשאית לפטר את התובע משום שהוא הפר את ההסכם עם הנתבעת מספר פעמים, בכך שעבד לאט באופן מכוון, וכן עבד לכאורה שעות נוספות מעבר למה שהיה נדרש לצורך העבודה. בנוסף הנתבעת כלל לא פיטרה אותו, אלא להיפך ניסתה להשיב אותו לעבודה, אלא שהוא לא השיב לה. למרות זאת היא מסכימה לשלם לו פיצויי פיטורין. 

פסק הדין בקצרה: על הנתבעת לשלם לתובע 12,638 ₪ עבור פיצויי פיטורין. 

נימוקים בקצרה:

א. האם על הנתבעת לשלם פיצויי פיטורין לתובע?
בית הדין סבור כי יש תוקף הלכתי לחוקי העבודה (פס"ד ארץ חמדה גזית 71070, וחוקי התורה עבודה סעיף 2). הצדדים חלוקים בשאלה העובדתית האם התובע פוטר או התפטר, בית הדין מקבל את טענת הנתבעת שהעובד לא פוטר, שכן היא מעולם לא הודיעה לו על כך. אולם, כיון שהוא התפטר בגלל הוצאתו לחל"ת, שנחשבת כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, דינו כמי שפוטר. לכן על התובעת לשלם פיצויי פיטורין. כיון שמדובר בהתפטרות, אין צורך בהודעה מוקדמת של הנתבעת.  

ב. פיצויי פיטורין והפרשה לקרן פנסיה בגין שעות נוספות "גלובליות"
בהסכם שכר שבין הצדדים נכתב ששכר הבסיס הוא 8,850 ₪, ובנוסף התובע יקבל תוספת גלובלית על שעות נוספות בסך 4,870 ₪. לטענת התובע השעות הנוספות הן חלק מהמשכורת, ולכן הוא זכאי לקבל פיצויי פיטורין גם עליהן. ואילו לדעת הנתבעת התוספת ניתנה רק בתנאי שהתובע יעבוד את אותן השעות בפועל. כראייה הנתבעת הפנתה לסעיף בהסכם השכר עם התובע בו נקבע שאם הנתבעת תראה ירידה בשעות העבודה, היא תהיה רשאית לקזז משכרו.
בית הדין הכריע כי כיון שהחובה נובעת מהחוק, ובתקנות לחוק (סעיף 1) נכתב שאין צורך לשלם פיצויי פיטורין עבור רכיבים שאינם מוזכרים במפורש בחוק. בנוסף, בית המשפט העליון (בג"ץ 5572/92) קבע כי כאשר מדובר בשעות נוספות גלובליות הרי שצריך להפריש עבורם פיצויי פיטורין רק במקרה שהם מהווים חלק בלתי נפרד מהשכר. בניגוד לכך, במקרה זה ברור מהסכם העבודה שלא מדובר בתוספת כזו. כך העולה מהסכם העבודה, וכן מכך שההפרשות לפנסיה לא בוצעו עבור השעות הנוספות, והתובע לא ערער על כך. לכן בית הדין קובע כי פיצויי הפיטורין יהיו רק על משכורת הבסיס,  על בסיס חישוב שערכה הנתבעת, היא חייבת לשלם 12,638 ₪. 

ג. פיצוי על וויתור על הצעת עבודה אחרת
לטענת התובע במהלך חודשי החל"ת הוצעה לו עבודה, והוא סירב להצעה משום שסבר שהנתבעת מתכוונת להחזיר אותו מהחל"ת, והוא תובע מהנתבעת לפצות אותו על כך. לאחר בירור של בית הדין הסתבר שבסופו של דבר התובע עובד כעת באותה עבודה, כך שהוא לא הפסיד את העבודה. יתר על כן היה מצופה מהתובע לשאול את הנתבעת ובא כוחה מתי הוא עשוי לחזור לעבודתו. גם אם הנזק נגרם על ידי הנתבעת, הרי שמבחינה הלכתית מדובר בנזק עקיף של מניעת רווח, מסוג כזה שבדרך כלל אינו מזכה בפיצויים. 

למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר