שנת תשפ"ד| שבת פרשת צו

שו"ת במראה הבזק: טבילת כלה מסולקת דמים

בואנוס איירס, ארגנטינה       Buenos Aires, Argentina
מרחשוון, ה'תשנ"ו  

שאלה
פנו אלי בני זוג שהחליטו להתחתן החתן בן למעלה משמונים והכלה קרוב לשמונים. האם כלה בגיל כזה צריכה לטבול לפני החתונה, אע"פ שכבר הפסיקה וסתה לפני שנים רבות? 

תשובה
כל אשה חייבת לספור שבעה נקיים¹ לפני חתונתה, לטבול ולברך², ואין הבדל בין צעירה למבוגרת ואפילו מסולקת דמים³. כל זאת שמא תראה דם חימוד. אמנם אם היא נישאת למי שאין לו כלל גבורת אנשים, ניתן להקל, מכיוון שאין כאן חשש זה⁴.
____________________________________________

 ¹ הגמ' במסכת נדה (סו ע"א) אומרת "תבעוה לינשא ונתפיסה, צריכה שתשב שבעה נקיים... א"ל, אימר דאמר רבא בגדולה דקחזיא דמא, אבל בקטנה דלא חזיא דמא מי אמר? א"ל, בפירוש אמר רבא, לא שנא גדולה לא שנא קטנה. גדולה טעמא מאי? משום דמחמדא, קטנה נמי מחמדא". וכן נפסק בשו"ע (יורה דעה סי' קצב סעיף א).

² עיין בשו"ת "חיים שאל" (ח"ב סי' כו ד"ה תשובה זו), הדן בשאלה, אם צריכה לברך על טבילה זו או לאו, והעלה שמכיוון שתיקנו חכמים לטבול ולברך, גם אשה מסולקת דמים תטבול ותברך, שמא בתוך דם החימוד ראתה דם נידה.

³ כן פסק מרן בשו"ע (שם) שאין חילוק בדין זה בין גדולה לקטנה. וב"פתחי תשובה" (ס"ק ב) הביא בשם תשובות "גבעת שאול" (סי' סה) שכן הדין גם בזקנה. וכן פסק ב"דרכי תשובה" (ס"ק ה). והביא בשם שו"ת מהר"י אסאד (יורה דעה סי' קצא) אודות זקנה בת שבעים שנישאה לזקן, והורה שצריכה לספור ולטבול.

⁴ המקור בגמ' יבמות (לז ע"ב), "רב כי איקלע לדרשיר, מכריז ואמר, מאן הויא ליומא... והאמר רבא, תבעוה לינשא ונתפיסה, צריכה לישב ז' נקיים? רבנן שלוחייה והוו משדרי ומודעי להו. ואיבעית אימא, לרבנן יחודי בעלמא הוא דמיחדי להו. דאמר מר...". וכתבו התוספות (יבמות שם וביומא ף יח ע"ב) שמכיוון שלפעמים לא היה בא עליה, אין פה דם חימוד ואינה רואה, ולכן רבנן שהיו מיחדים אותה בעלמא ולפעמים לא היו באים עליה, אינה צריכה למנות ז' ימים נקיים. על-פי-זה פסק בשו"ת "חיים שנים", שאם נישאת לגבר שאין לו גבורת אנשים כלל, אינה צריכה להמתין ז' ימים נקיים.

אמנם ב"דרכי תשובה" (סי' קצב ס"ק ב) הביא את דברי שו"ת "חיים שנים" וכתב שצריך עיון לדינא, מאחר שקיימא לן, שאפילו קטנה וזקנה צריכה לספור ז' ימים, יש לומר שלא פלוג רבנן. עוד העלה לאסור מפני שלפעמים חוזר לו כוח הגברא. סברה נוספת לאסור היא שכל מה שכתבו התוספות הוא לתירוץ השני, אבל לתירוץ הראשון אולי אין הדין כך. כמו כן, רי"ף לא הביא את תירוצי הגמרא הללו כלל, וכתב "בית יוסף" שהוא מפני שיש כאן שני תירוצים, ועל כן אין להסיק להלכה מכאן, שמא התירוץ השני חולק על כך.

למסקנה הגר"ע יוסף בספרו "טהרת הבית" (סי' ט סעיף ו) מקל בכך, מכיוון שדין דם חימוד כולו הוא דרבנן, ועל כן אין להחמיר.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר