שנת תשס"ג | שבת פרשת שלח

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

פעולת המשטרה וכוחות הביטחון הפנימי במדינת ישראל בשבת – חלק שלושה עשר

השבוע נדון בתשובה שנתן מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל לבעיה שהעלה הגראי"ה הרצוג זצ"ל הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל : "איזה גבול יש לחשש פיקוח נפש …כמה אחוזי סכנה יהיו עד שינהוג בו פיקוח נפש דוחה שבת? ואיזה גדרים נגדיר בזה? (בצומת התורה והמדינה ח"ג ע' 13). הרב ישראלי טוען בנושא זה כמה טענה עקרונית. ההיתר של נמצאת מכשילן לעתיד לבוא הוא היתר יסודי שאיננו בבחינת "עקירת דבר מן התורה" שגם הוא בסמכות חכמים, שהרי אין זכר לכך בחז"ל ובראשונים. צריך לומר לפי חידושו כי הוא קשור לגדרי "מכשירי" פיקוח נפש שגם הם דוחים שבת. סוגיא זו מצויה במסכת שבת בעניין "מילה" בשבת. נחלקו תנאים " משנה. רבי אליעזר אומר: אם לא הביא כלי מערב שבת (לצורך מילה שזמנה בשבת) - מביאו בשבת מגולה. ובסכנה מכסהו על פי עדים. ועוד אמר רבי אליעזר: כורתים עצים לעשות פחמין לעשות (כלי) ברזל. כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת - אינה דוחה את השבת,  שאי אפשר לעשותה מערב שבת - דוחה את השבת (רש"י-נחלק על ר' אליעזר במכשירי מצוה שאין דוחין, הואיל ואפשר לעשותן מערב שבת)" (שבת דף קל ע"א ריש פרק רבי אליעזר דמילה). לכולי עלמא מכשירי מצווה שאי אפשר לעשותם מערב שבת, מותר לעשותם בשבת וכך נפסק להלכה. וז"ל הרמב"ם " עושין כל צרכי מילה בשבת, מלין ופורעין ומוצצין …, אבל מכשירי מילה אינן דוחין את השבת, …, זה הכלל כל שאפשר לעשותו מערב שבת אינו דוחה את השבת" (הלכות מילה פרק ב הל' ה-ו). וז"ל המחבר " מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת" (אורח חיים סימן שלא סעיף ו). בעניין קידוש החודש תמיד, אי אפשר להכין מראש וכן בכל עניין בו נאמרה סברת "נמצאת מכשילן לעתיד לבא". נוסיף רק במאמר מוסגר שיש הבדל בין מכשירי מילה שהיה אפשר להכינם מערב שבת ולא הוכנו שאז הברית נדחית ליום ראשון לבין מקרה של פיקוח נפש שם גם אם היה אפשר לעשות מערב שבת והתרשלו ולא עשו יהיה מותר גם בשבת לעשותו כדי להציל את חייו של החולה. זאת מכיון שהחולה לא אשם בהתרשלות המציל ואף אם הוא אשם הרי אין הוא רשאי לאבד עצמו.

לכן מסכם מו"ר את הנושא "וזהו הפירוש: בשעה זו נמצאת מכשילן לעתיד לבוא, כי אם לא נתיר עכשיו את המעשה הזה, שיש בו משום חלול שבת עכשיו, יביא הדבר מחר או לאחר זמן לאיבוד נפש, נמצא שפעולה זו של חילול שבת עכשיו היא הכרחית בכדי שתוכל לצאת לפועל לאחר זמן ההצלה הנצרכת. ואם לא תיעשה עכשיו הפעולה ברור שזה יגרום פעם (בעתיד) לאיבוד נפש. על כן  הרי זה בגדר מכשירי פקוח נפש, שגם הוא הותר. והוא הדין והטעם בקדוש החודש. נמצאנו למדים כלל שגם פקוח נפש שעדיין אינו עומד לפנינו, לא לגבי רגע זה ולא לאחר כך, אבל ברור לנו שיגיע הדבר לזה בזמן מן הזמנים אנו רואים אותו כאילו הוא כבר לפנינו. כי חובה זו של "וחי בהם" היא קיימת ועומדת לפנינו לא רק לגבי החיים של רגע זה אלא אנו מצווים ועומדים בזה גם לדאוג להצלת חיים שיצטרכו פעם להיות, אעפ"י שאין אנו יודעים מתי ואיך. וכן מצות "במועדו" קבועה ועומדת היא עלינו ברגע זה, גם על מה שיבא בעתיד. ועל כן, כל מה שאנו יכולים לעשות בכדי להוציא לפועל את המוטל עלינו במצוות אלה גם בעתיד הרי הם בכלל מכשירים, שאם אין לעשותן בערב שבת  מותר לעשותם גם בשבת בדומה לעצם המצוה עצמה. ולמדנו מכאן הלכה גדולה שגם הצלת נפשות שלעתיד לבא, שאנו יודעים שזה יבא אי פעם הרי זה נחשב כאילו היא כבר נמצאת לפנינו עכשיו ועלינו לעשות הכל כאילו הפקוח נפש לפנינו" (עמוד הימיני סימן יז עמ' ריב).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר