שנת תשס"ב | שבת פרשת וירא

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

מינוי מלך ובחירת ממשלה (המשך)

אחרי שהגר"ש ישראלי הסביר את האפשרות למינוי מלך או מנהיג ללא קבלת רשות העם וזאת באמצעות הנביא והסנהדרין ולאחר שהקשה על הצעת מו"ר הראי"ה שהסכמת הנביא רצויה ולא הכרחית והסכמת הסנהדרין הכרחית, מחדש הוא את חידושו הגדול. יש גם דרך נוספת לבחירת המלך או המנהיג והיא תקפה בכל דור גם כשיש נביא ובית דין גדול בלשכת הגזית בירושלים. וזה לשונו  "כל שהעם עצמו מסכים למנותו על ידי בחירות או באיזו שהיא צורה אחרת ( בה יבוא רצון העם לידי ביטוי ) אין צורך לשום נביא וסנהדרין, אלא ודאי חל המינוי ויש לו  תוקף ודין מלך, כי מכיוון שהעם מסכים לשררה זו מה לנו עוד" (עמוד הימיני שער א סימן ז סע' ז). שיטה זו בהסבר הרמב"ם מקבלת סיוע גם מדברי המאירי בחידושיו למסכת סנהדרין (כ ע"ב) המחדש שהצורך בקבלת רשות הסנהדרין ליציאה למלחמת הרשות היא דווקא כשאין הסכמת העם "אבל בהסכמתם אין צריך לקבלת רשות".   שתי האפשרויות נזכרות במפורש ללא מקור גם בדברי הרדב"ז (רמב"ם ה' מלכים פ' ג ה"ה ) וז"ל "והאי מלך, שהומלך ע"י נביא או שהסכימו עליו כל ישראל" . לפי זה כותב הרב ישראלי נוכל להבין את מקור סמכותם של עומרי ואחאב בימי בית ראשון ואגריפס בימי בית שני. (יתכן ועכשיו נוכל להציע שזו גם כוונת הראי"ה שהרי הסנהדרין יצגה לאורך הדורות את רצון העם ומגוון דעותיו (ואכמ"ל) וממילא הסכמתם (הסכמת העם) דרושה תמיד שלא כמו הסכמת הנביא ). מסקנת הגר"ש ישראלי יש לה משמעות אדירה גם לדורינו שהרי הוא מסכם "מעתה יוצא שכל המינויים הממלכתיים שיעשו בישראל בדרך של בחירות שבהם יכריע רוב העם יהא להם תוקף וסמכות. ומסתבר לפענ"ד שכשם שיכולים למנות איש אחד כראש ושופט, כמו כן אפשר למנות מועצה (ממשלה) שביחד יהיו לה הסמכויות הללו. לפי זה נראה כי ממשלה שתבחר בדרך של בחירות נכונות יהא לה סמכות בכל מה שנוגע להנהלת האומה כאותה סמכות שהיתה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר