שנת תשס"ח | שבת פרשת קרח

שינוי בדרך הנצחה

שו"ת "במראה הבזק"

(מתוך ח"ו)

ירושלים, ישראל        Jerusalem, Israel

מרחשוון תשס"ו                          

שינוי בדרך הנצחה

שאלה:

אדם תרם כסף להקמת בניין למוסד שעוסק בענייני תרבות.

אנשי המוסד כתבו את שמו של התורם באותיות גדולות מאוד בחזית הבניין, הפונה לרשות הרבים ורואים אותה אנשים רבים.

כעבור שנים בא תורם אחר, ואנשי המוסד העבירו את שם התורם הראשון לצד הכניסה של הבניין, שמעטים עוברים בה ומעטים הם הרואים את שם התורם הראשון.

האם מותר המעשה, או שיש בו ביטול הכרת הטוב והפרת אמון?

תשובה:

מנהג קדמונים הוא לפרסם עושי מצווה¹, וראוי² לעשות כן³. לעתים על דעת שיפרסמו את שמם בצורה מכובדת נותנים התורמים את תרומתם⁴.

במקרה המתואר בשאלתך בוודאי שאין לפעול בדרך זו, שהרי ברור שיש כאן אי הכרת הטוב ופגיעה באמון, כמו שכתבת.

אף-על-פי-כן במצבים מסוימים, כשמוסד נזקק לתרומות נוספות, גבאי המוסד נאלצים לעשות שינויים בדרכי ההנצחה, ואז שמורה בידם הזכות לעשות שינויים בהתאם לצרכים, באופן שמחד גיסא יבטיח הנצחה מכובדת לתורמים קודמים ומאידך גיסא יאפשר את המשך פיתוחו של המוסד והחזקתו⁵.

במקרה שנעשה הסכם מפורש, המוסד מחויב לעמוד בהסכם⁶.

___________________________________________________________

1   שו"ת הרשב"א (א סי' תקפא).

2   רמ"א (יו"ד סי' רמט סע' יג).

3   עיין גם בשו"ת "במראה הבזק" (ה תשובה טז).

4   כיוון שנהגו כך, אדעתא דהכי התורמים נותנים את תרומתם.

5   הכלל הגדול בצדקה הוא "האומדנא, שהוא השורש הגדול שכל דיני ההקדשות שהנדרים והנדבות תלויים בהם". כך כתב רבנו אליהו מזרחי בתשובותיו (שו"ת רא"מ סי' נג), והסביר שזהו היסוד לכל ההלכות של שינוי מצדקה לצדקה וכו'. לאור זאת עלינו לבחון מה דעתם של הנותנים. מצד אחד, הנותנים מעוניינים בהנצחה הולמת, ומצד שני הם מעוניינים לראות את המוסד שלו הם תרמו ממשיך להתקיים ולהתפתח, בריהוט ובשאר הדברים הנדרשים לו. ונראה שעל מנהלי המוסד לפעול בעניין זה בשיקול דעת ומתוך בחינת הצרכים של המוסד והתרומות המופנות אליו, ולאור זאת ייתכן שישנם מקרים שבהם ישנו את ההנצחות הקודמות. גם אז עליהם לדאוג להנצחה מכובדת אחרת, באופן שיבטא בצורה ראויה את הכרת הטוב של המוסד לתורמים. יש לציין שבמקום שבו המוסד מתנהל לפי הדרכתו של אדם גדול ראוי לשתף בהתייעצות כזו גם אותו, מפני שמסתבר שהתורם תרם על דעתו של אותו אדם. ועיין בעניין זה בשו"ת "שבט הלוי" (ט סי' רה) וב"שורת הדין" (ט עמ' תכז).

6   מובן שיש לבחון את לשון ההסכם ולפעול על-פיו. עיין בשו"ת "שבט הלוי" (שם), שייתכן במקרים מסוימים שיהיה מותר לשנות את ההנצחה למרות ההסכם, וצריך עיון.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר