|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת בהר בחוקותיהחיוב למנות סנהדרין ובתי דין / חלק שלישיהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)הרב יוסף כרמל - ראש כולל "ארץ חמדה"בשבוע שעבר שאלנו שתי שאלות. הראשונה: אם יש בית דין בכל עיר מה צורך יש בבית דין עבור השבט? והשניה במה והאם חולקים רשב"ג ותנא קמא? (סנהדרין טז ע"ב). הרמב"ן על התורה בתירוצו השני מסביר "ויתכן לפרש, שחייב הכתוב למנות ב"ד על כל השבט והוא ישפוט את כולם, ואחרי כן נמנה ב"ד בכל עיר ועיר שישפוט את העיר, ואע"פ שכולם שוים במנין שהם כ"ג בדיני נפשות וג' בדיני ממונות, אבל הגדולים שבהם בחכמה יתמנו על כל השבט ותחתיהם לכל עיר ועיר. ואין בעלי הדין יכולין לכוף זה את זה לדון אלא בפני ב"ד שבעירם לא בפני ב"ד שבעיר אחרת, ואפילו היו שני בעלי הדין בעיר אחרת יכול לומר נלך לפני ב"ד שבעירנו. אבל ב"ד השבט יכול לכוף כל אנשי שבטו לדון לפניו, ואפילו היו הנדונים בעירם יכול לומר לב"ד הגדול של שבט אזילנא. וכן אם נסתפקו בתי דינין של עיירות, יבאו לפני ב"ד הגדול של שבט וישאלו. כדרך שסנהדרי גדולה ממונה על כל בתי דינין של כל ישראל, כך יהא ב"ד אחד ממונה על כל שבט ושבט, ואם הוצרכו לתקן ולגזור דבר על שבט שלהם גוזרין ומתקנין והיא לשבט כגזרת סנהדרי גדולה על כל ישראל. וזה הב"ד הוא המוזכר במסכת הוריות (ה א), ששנינו בו הורו בית דין של אחד מן השבטים ועשה אותו השבט על פיהם אותו השבט חייב ושאר השבטים פטורים וכו' " (דברים ט"ז יח). על פי זה פירוש זה (ובשונה מפירושו הראשון שהובא בשבוע שעבר) לפי תנא קמא לכל שבט יש בי"ד שהוא על תקן בית דין הגדול של השבט. יש לבית דין זה את הסמכויות כלפי השבט, שיש לבית הדין הגדול בירושלים כלפי כל העם. לעומת זאת לשיטת רשב"ג אין לכל שבט בית דין עם סמכויות שכאלה ויש רק חיוב על בן שבט ללכת דווקא לבית דין של שבטו, כגון בעיר שיש בה שני בתי דין כיוון שייש בה תושבים משני שבטים. לעומת שני פירושיו של הרמב"ן יש לרש"י פירוש שלישי. על דברי המשנה "אין עושין סנהדריות לשבטים אלא על פי בית דין של שבעים ואחד" (סנהדרין פרק א משנה ה) מפרש הוא "סנהדריות - שהיו מושיבים סנהדרי קטנה של עשרים ושלשה בכל עיר ועיר, כדכתיב (דברים טז) תתן לך בכל שעריך וצריכין בית דין הגדול שבלשכת הגזית לצאת ולהושיבם וכו', יליף בגמרא /סנהדרין/ (טז, ב)" (סנהדרין דף ב ע"א). צריך ביאור מה כוונת רש"י שהרי לכאורה לא הסביר את המושג "סנהדריות לשבטים" (עמוד הימיני סימן ב ס"ק ב). בשבוע הבא נשתדל להבין זאת.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
