|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת בשלחקדושת ירושלים והמקדש / חלק שנים עשרהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)הרב יוסף כרמללעומת שיטת המלבי"ם שהובאה בשבוע שעבר, התולה את מחלוקת התנאים בהסבר פסוקי התורה בספר דברים פרק יב העוסקים "במקום אשר יבחר ד' " במחלוקת התנאים בשאלה אם נתחלקה ירושלים לשבטים, מוכח משיטת השפתי חכמים במקום לא כך. רש"י על הפסוק "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיקֹוָק" (י"ב יא) מסביר "שמה תביאו וגו' - למעלה אמרו (פסוקים ה- ו " כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה: וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם) לענין שילה וכאן אמור לענין ירושלים, ולכך חלקם הכתוב, ליתן היתר בין זו לזו, משחרבה שילה ובאו לנוב, וחרבה נוב ובאו לגבעון, היו הבמות מותרות עד שבאו לירושלים". אם כן רש"י מביא את דרשתו של רבי שמעון. השפתי חכמים במקום מעיר "ולי נראה אפילו למאן דאמר ירושלים לא נתחלקה לשבטים, מקום בית המקדש היה בחלקו של בנימין אף שהעיר ירושלים לא נתחלקה כמו שכתוב בין כתפיו שכן". לפי זה גם למאן דאמר שירושלים לא נחלקה לשבטים (כך פסק גם הרמב"ם וז"ל "ירושלים מקודשת משאר העיירות המוקפות חומה, שאוכלין קדשים קלים ומעשר שני לפנים מחומתה, ואלו דברים שנאמרו בירושלים: … לפי שלא נתחלקה לשבטים" (הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה יד) ) ניתן להסביר את הפסוקים רק על ירושלים. המסקנה מכך היא שלשיטה זו, בזה נחלקו רבי יהודה ורבי שמעון אם נתחדשה הלכה בירושלים של בחירת המקום וממילא הצורך בהקדשתו של המקום או לא. לשיטת רבי יהודה זהו חידושה של ירושלים, כמו שמסביר בעל שפתי חכמים (שם יד) "דהא לא מצינו שבחר השם בשום מקום כי אם בירושלים ושאר המקומות כגון גלגל נוב וגבעון ושילה ישראל מעצמן בחרו להם".
(עמוד הימיני סי' א סע' ו).
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
