English | Francais

Search


שנת תשס"ח | שבת פרשת דברים

מכירת בתי כנסת שבהם אין מתקיימות תפילות

שו"ת "במראה הבזק"



(מתוך ח"ו)
מומבי, הודו                                                               Mumbai, India 
אדר תשס"ג                   
 
מכירת בתי כנסת שבהם אין מתקיימות בהם תפילות
 
שאלה
בעירנו בתי כנסת רבים שנסגרו, עקב עזיבה של רוב הקהילה. חלק מבתי הכנסת נתרמו לשלטונות ומשמשים כספריות או לצרכים חברתיים אחרים, וחלק עדיין עומדים ריקים. אנשי הקהילה רוצים למכור בתי כנסת אלה ולהשתמש בכסף לצדקה בתוך הקהילה היהודית, אך יש כאלה שמתנגדים למכירה עקב קדושת בתי הכנסת. באלו תנאים מותר למכור את בתי הכנסת?
 
תשובה
במקרה שתואר בשאלה, שבתי הכנסת עומדים סגורים מחמת מחסור במתפללים, ניתן למכור את בתי הכנסת1 בתנאים דלהלן, ועל-פי סדר העדיפויות הבא:
א. השתמש בכסף שנתקבל לצורך בניית בתי כנסת במקום אחר2, רכישת ספרי תורה3, החזקת לומדי תורה, נתינת צרכי חתונה ליתומים4 או לעניים שאין ידם משגת לממן את חתונתם5, או רכישת מצרכי מזון לעניים אשר עלולים לגווע ברעב6.
    במקרה זה צריך למכור את בתי הכנסת על-ידי ז' טובי העיר7 או במעמד אנשי העיר, אך אין צורך בשניהם8.
ב. אם ישנה בעיה בנתינה דווקא לצרכים הללו, ניתן להשתמש במקצת הכסף לצורך הצרכים המתוארים בסעיף א9, ובשאר הכסף לצרכי ציבור אחרים, כגון צדקה רגילה10.
ג. כאשר גם דבר זה איננו אפשרי, ניתן להוציא את כל הכסף לצרכים אחרים11.
ד. במקרים המתוארים בסעיפים ב ו-ג צריכה להיות המכירה על-ידי ז' טובי העיר, במעמד אנשי העיר12 או בפרסום13 14.
ה. בכל מכירה שהיא יותנה עם הקונים שלא ישתמשו שימוש בזוי באולם בית הכנסת15 (כגון שלא יבנו בתוכו בית כיסא), וכן שלא יסבוהו לכנסייה או לבית עבודה זרה אחר16.
ו. חל איסור להשאיל או להשכיר בית כנסת. מצד שני, כאשר ניתן למכור בית כנסת ניתן גם לתת אותו במתנה, כאשר הנתינה נעשית על-ידי ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר17.
 
__________________________________________________
 
[1] לא ברור מהשאלה אם יש לבתי הכנסת בהודו דין בתי כנסת של כרכים, שאסור למכרם (מגילה כו ע"א ושו"ע סי' קנג סע' ז) או בתי כנסת של כפרים, שמותר למוכרם. הגדרת בית כנסת של כרכים: שבאים להתפלל בהם משאר העולם ועל דעת כן נעשה, כך ביארו הרמב"ם (תפילה פרק יא הלכה טז) והשו"ע (שם) או שגם אנשים משאר העולם השתתפו בבניינו, ראה תוספות (שם ד"ה כיון דמעלמא), רא"ש (שם פרק ד סי' א) ובהגהות אשירי, ר"ן (שם דף ז ע"ב ד"ה אבל).
גם בבתי כנסת של כרכים, במקרה שבית הכנסת סגור כתב "מגן אברהם" (שם ס"ק יב) בשם המבי"ט שמותר למוכרו, ואף ש"חתם סופר" (או"ח סי' לא) פקפק בזה, כבר הכריעו לקולא "משנה ברורה" (שם ס"ק לג), "אגרות משה" (או"ח א סי' נ), "יביע אומר" (ז או"ח סי' כד) וכן כתב "שבט הלוי" (ח סי' ל) מסיבות אחרות. ו"מנחת יצחק" (א סי' קיח-קיט) הסכים להקל בזה רק במקרה שיש חשש שבתי הכנסיות יילקחו על-ידי הממשלה.
2 אף-על-פי שכאשר ניתן למכור בית כנסת ניתן להוציא את המעות לחולין על-פי ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר (שו"ע שם), ייתכן שזה רק בבית כנסת של כפרים, אך בבית כנסת של כרכים אסור, שכל סיבת ההיתר היא שאין משתמשים בו, ולכן אנשי העולם אינם מקפידים שימכרוהו, אך הם אינם מוכנים שיוציאו את המעות לחולין. כך משמע מ"משנה הלכות" (ד סי' כב), וגם "מנחת יצחק" (שם) פסק שיש לעלות במעות, וב"יביע אומר" (שם) כתוב שמה טוב ומה נעים לקנות בכסף בית כנסת בארץ ישראל. כמו כן ראוי לחשוש כשניתן לדעת מהרש"ם (ו או"ח סי' ל), הסובר שאין לנו בזמן הזה ז' טובי העיר כדינא.
3 משנה במגילה (שם), והוא הדין לקניית ארון קודש.
4 שו"ע (שם סע' ו): "מוכרים בית הכנסת להספקת תלמידים או להשיא יתומים בדמיו", וב"ביאור הלכה" (שם) מבואר שאין צורך בז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר.
5 מהרש"ם (א סי' מט), שדינם שווה ליתומים.
6 "לקט הקמח החדש" (סי' קנג ס"ק מה), והוא על-פי "פתחי תשובה" (יו"ד סי' רנב ס"ק ב), שדבר כזה נחשב כפדיון שבויים, שמותר מן הדין. עיין ב"משנה ברורה" (שם ס"ק ס).
7 וצריכים להיות דווקא ז' כיוון שלא מונו במפורש למכירה. כך מכריע "משנה ברורה" (שם ס"ק כט) ומקורו בשו"ת רשב"א (א סי' תריז), אך מספיקה הכרעת רובם, כמו שמביא "ביאור הלכה" (שם).
8 כיוון שלא מוציאים את המעות לחולין, כפי שפסק שו"ע (או"ח שם סע' ז).
9 על מנת לחשוש לדעת רמב"ם (שם הל' יח), שבכל מקרה ניתן להוציא לחולין דווקא את מותר המעות, אף בז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר.
10 "שבט הלוי" (שם), שבית הכנסת שחרב (אף של כרכים) ניתן להוציאו לחולין על-ידי ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר, ודעת "אגרות משה" (או"ח א סי' נ-נא ואו"ח ג סי' כח) שכשאין צורך כלל בבית הכנסת קדושתו פוקעת ממילא, וגם קדושת המעות, ואף "שבט הלוי" (שם) העלה סברה כזאת לצרף.
11 ראה הערה קודמת, ושו"ע (שם) פסק שלא כרמב"ם, שניתן להוציא את כל המעות לחולין.
12 שו"ע (שם), ואף שמ"אגרות משה" (שם) עולה שאין צורך בכך, ב"שבט הלוי" דרש שהמכירה תיעשה כדין.
13 רמ"א (שם), שזה נחשב כמעמד אנשי העיר.
14 במקרה שניתן, רצוי למצוא איש או קהילה המעוניינים לבנות בית כנסת או לקנות ספר תורה, לתת להם את המעות ולקבל במקומן כסף אחר, ובו להשתמש לצרכי החולין (ובלבד שכסף זה לא נאסף כבר קודם לצורך קדושה). ועיין בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה כז).
15 אף ששו"ע (שם) פסק שעל-ידי ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר ניתן, "ביאור הלכה" שם כתב לחשוש למעשה לראב"ד.
16 "מנחת יצחק" (שם).
17 מגילה (כז ע"א), ונפסק בשו"ע (שם סע' יא). וב"משנה ברורה" (שם ס"ק סו) מובאת מחלוקת אם צריך שיהיה על-ידי ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר.
 
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר

Dedication

מוקדש לע"נ רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.