|
 שנת תשס"ח | שבת פרשת ואתחנןבניית בית כנסת חדש על חורבות בית כנסת ישן, ומיקומו בקומפלקס הקהילה החדששו"ת "במראה הבזק"(מתוך ח"ו)
זאגרב, קרואטיה Zagreb, Croatian
טבת תשס"ה
בניית בית כנסת חדש על חורבות בית כנסת ישן, ומיקומו בקומפלקס הקהילה החדש
שאלה
לפני כמה שנים הוחזר שטח בית הכנסת שחרב בתקופת השואה לידי הקהילה היהודית. בית הכנסת היה גדול והכיל כ-2,000 מקומות ישיבה, כשאז מנתה הקהילה למעלה מ-10,000 איש.
כיום הקהילה מונה כ-1,000 איש ואינה צריכה בית כנסת גדול כזה. כ-300 מקומות יספיקו. אנו מעוניינים לבנות על השטח בית הכנסת חדש, שאמור להיות משולב בתוך בניין גדול שיכלול נוסף לבית הכנסת מוזיאון, משרדי קהילה וכו'.
א. האם מותר, ובאיזה דרך לבצע את התהליך?
ב. היכן על-פי ההלכה צריך לבנות את בית הכנסת?
האם הוא חייב להיות למעלה (הבניין הוא של 4 קומות) או שמא, בהתחשב בזקנים שיצטרכו לעלות במדרגות או אף להשתמש במעלית ולחלל שבת, כדאי לבנות אותו בקומת הכניסה?
תשובה
א. על מנת שניתן יהיה לבנות גם דברים אחרים בשטח שהיה של בית הכנסת יש צורך להפקיע את קדושתו1 באופן הבא:
א. אחד מאנשי הקהילה יסתלק מחלקו בשטח בית הכנסת על-ידי קניין סודר.
ב. הקהילה תיתן לו במתנה את הכסף המיועד לקנייה.
ג. לאחר מכן יקנה הנ"ל את השטח באמצעות הכסף.
ד. לבסוף יַקנה הנ"ל את השטח הנמכר בחזרה לקהילה על-ידי קניין סודר2.
מכירה זו צריכה להיעשות על-ידי ז' טובי העיר (שבעה מנציגי ועד הקהילה) במעמד המתפללים3 או בפרסום4. לאחר מכן ניתן להשתמש בכסף לכל מטרה שהיא, אך טוב להשתמש בו כדי לבנות את ארון הקודש והתיבה או לרכישת ספר תורה, אם צריך5. לאחר ביצוע המכירה ניתן לבנות בשטח זה כל דבר, ואף שירותים6.
ב. כאשר ישנו צורך גדול, כגון זקנים שאינם יכולים לעלות במדרגות לבית הכנסת, ניתן לבנות את בית הכנסת בקומה התחתונה ומעליו מבנים נוספים; אך ייזהרו שלא לבנות שירותים מעל שטח אולם בית הכנסת, ולכל הפחות ישנה חובה להיזהר שלא יבנוהו מעל ארון הקודש7.
__________________________________________
[1] יש לדון כאן אם קיימת קדושת בית הכנסת על הקרקע שעליה היה קיים בית הכנסת שנחרב בשואה, ואם כן – כיצד ניתן להפקיע קדושה זו על מנת להשתמש בחלק מהשטח לשימושים אחרים.
"יביע אומר" (ח או"ח סי' טז) דן במקרה של בית כנסת בוינה אשר נחרב בליל הבדולח ואין לקהילה אפשרות לבנותו שוב, אם היא יכולה להשכירו למטרת חניון. מסקנתו שם (עיין במגילה כו ע"ב) שחל איסור להשכיר בית כנסת באופן שמוריד מקדושתו, וכן פסק להלכה המחבר (שו"ע או"ח סי' קנג סע' יא); ובתחילת תשובתו דן בשאלה אם קיימת קדושת בית כנסת לאחר שחרב, שאף-על-פי שמהגמרא (שם כח ע"ב) מוכח שקיימת, זה דווקא כשחרב מעצמו, אך כאשר החריבוהו גויים יש לומר על כך "באו בה פריצים וחללוה". הגמרא (עבודה זרה נב ע"ב) אומרת שמפסוק זה למדו החשמונאים שמשעה שנכנסו עכו"ם להיכל יצאו כליו לחולין (עיין רש"י שם), ומכאן למד רמב"ם (שו"ת "פאר הדור" סי' קלא) שספרי הקדש שנבזזו במאמר המלך בטלה קדושתם, וכן פסק תשב"ץ (ג סי' ה) לגבי בית כנסת שנחרב על-ידי גויים, שפקעה קדושתו.
לאחר מכן מביא "יביע אומר" עוד סניף לקולא, שדעת "אור זרוע" (ב סי' שפו) שקרקע עולם אין בה קדושה, ורק במבנה יש קדושה. אלא שבסופו של דבר הכרעתו להיתר שם נסמכת על טעמים נוספים, ומצריכה תנאים מסוימים המוכיחים שהוא לא רצה לסמוך רק על היתר זה, ועיין עוד בהקשר לכך בשו"ת "במראה הבזק" (ב תשובה כ). יש מקום לצרף לכך את דברי "אגרות משה" (או"ח א סי' נ; ג סי' כח), שכאשר אין צורך בבית הכנסת ולא בדמיו כדי לבנות בית כנסת במקום אחר פקעה קדושתו, ויש מקום לומר שהוא הדין גם בענייננו, שבשטח שמעבר למה שרוצים לבנות עכשיו אין כל צורך לתפילה, אלא שלא מצאנו לו פוסק חבר.
ובשו"ת "שבט הלוי" (ח סי' ל) במקרה שאין צורך כלל הצריך במפורש הפקעת הקדושה, ולכן נראה שגם בנידון דידן יש לעשות כן.
2 עיין במהרש"ם (א סי' י אות טז) ובשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה כז), שכתבו אופן זה של פדיון, שמטרתו הפקעת הקדושה תוך השארת הבעלות בידי הקהילה.
3 על מנת שניתן יהיה להשתמש במעות שימוש חולין, וכן לבנות שירותים באזור שייתכן שהיה בעבר חלק מאולם בית הכנסת (עיין בשו"ע או"ח סי' קנג סע' ז וסע' ט).
4 רמ"א (שם בסע' ז) שפרסום הוא כמו מעמד אנשי העיר.
5 על-פי המתואר בשאלה, ודאי שבית כנסת בסדר גודל כזה שהיה קיים לפני השואה נחשב בית כנסת של כרכים, שעליו נאמר שאין למכרו (מגילה כו ע"א, שו"ע שם), לפי ההגדרה שבאים להתפלל בו משאר העולם ועל דעת כן נעשה, או שגם אנשים משאר העולם השתתפו בבניינו, ראה תוספות (שם ד"ה כיוון דמעלמא), רא"ש (שם פרק ד סי' א) ובהגהות אשרי, ר"ן (שם ז ע"ב מדפי רי"ף ד"ה אבל), רמב"ם (תפילה פרק יא הל' טז) ושו"ע (שם). אלא שכאשר אין מתפללים בבית הכנסת כתבו "מגן אברהם" (שם ס"ק יב), "משנה ברורה" (שם ס"ק לג) ופוסקים נוספים שניתן למוכרו.
אלא שייתכן שכל ההיתר הוא רק למכור ולא להוציא את המעות לחולין, שהסיבה שמותר למוכרו היא שאנשי העולם אינם מקפידים בכך כיוון שממילא הוא סגור, אך אינם מוכנים שיוציאו הכסף לחולין, ובמיוחד אם ננקוט כדעה שהבעיה היא מצד שאנשים מהעולם השתתפו בבניין ויש להם חלק בו, וכן משמע מ"משנה הלכות" (ד סי' כב). אך כיוון שסברה זו אינה מפורשת באחרונים, וכפי שראינו יש מקום גדול לומר שאין כלל קדושה בבית כנסת לאחר שחרב, ניתן להקל ולהוציא את המעות לחולין.
כיוון שממילא בונים ארון קודש ותיבה, טוב להשתמש בכסף לצורך הזה (ואף שבמהרש"ם ובשו"ת "במראה הבזק" שהובאו בהערה 2 שימוש זה היה חלק מתנאי הפדיון, שם דובר על בית הכנסת של הכרכים שעדיין מתפללים בו, ומסיבות שונות החליטו להפקיע את הקדושה מחלק מבית הכנסת, ולכן הצריכו שלכל הפחות המעות יעלו בקדושתם).
6 אף שה"ביאור הלכה" (שו"ע או"ח סי' קנג סעיף ט ד"ה ואם מכרוהו) כתב לחשוש לשיטת הראב"ד, האומר שגם ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר אינם מועילים לצורך שימוש בזוי במקום המופקע, עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ב תשובה יח בהערה 8), שמדברי הראב"ד עצמו משמע שרק את מבנה בית הכנסת אסור להסב לשימוש בזוי, אך את הקרקע ניתן. ואף ששם בתשובה הצריכו תנאי מפורש במכירה על מנת שניתן יהיה לעשות דברים בזויים, בעקבות ספקו של ה"פרי מגדים" המובא ב"משנה ברורה" (שם ס"ק נו) – שייתכן שז' טובי העיר במעמד אנשי העיר מועילים לזה רק ברשות מפורשת – כאן הדברים קלים יותר, שכן ייתכן שאין כלל קדושת בית כנסת, הן משום "באו בה פריצים וחלליה" והן משום שאין כלל צורך במקום זה או בדמיו לשם בית כנסת, וכדברי "אגרות משה" (שם, שהתיר במפורש במקרה כזה גם שימוש בזוי). ובכל אופן, אם יתנו במפורש בשעת הפדיון שניתן להשתמש גם לדברים בזויים – מה טוב.
7 שו"ע (או"ח סי' קנא סע' יב) פסק לגבי עלייה שמעל בית הכנסת שאסור להשתמש בה תשמיש קבוע של גנאי, כגון לשכב שם, וספק לגבי תשמישים אחרים. ומוסיף רמ"א (שם) שבבית שלא נבנה לשם בית כנסת ואחר-כך ייחדו לכך מותר לשכב שם. על כך אומר ט"ז (שם ס"ק ד) שכל שכן אם בשעה שנבנה בית הכנסת נבנה גם בית דירה למעלה ממנו שמותר, כיוון שמעולם לא הוקדש, ורק דבר מאוס אסור לעשות שם, שלא יפסיק בין המתפללים לאביהם שבשמים (עיין בשו"ע סי' נה סע' כ). ולפי זה מותר במקרה המתואר בשאלה, אם מלכתחילה ייבנה המבנה על מנת שייבנו גם דברים נוספים מעל בית הכנסת.
כדברי ט"ז פסקו בפשיטות "משנה ברורה" (ס"ק מא) ו"שבט הלוי" (ה סי' יח), אך "ערוך השולחן" (שם סע' יז) חלק על ט"ז, כיוון שמלבד הבעיה בקדושת בית כנסת (שט"ז טוען שאינה קיימת) ישנו דין נוסף (שו"ע סי' קנ סע' ב), שבית הכנסת צריך להיות גבוה משאר בנייני העיר. ואף שאין נוהגים כן, וכדברי "מגן אברהם" (שם ס"ק ב) שכיוון שממילא יש גויים שבונים בתיהם גבוה יותר בלאו הכי אין היכר לבית הכנסת ואין צורך להקפיד על בתינו, כתב בשו"ת "לב אריה" (סי' ד) על-פי "חתם סופר" (או"ח סי' ל) שהיתר זה שייך בבתים מסביב ולא בבית הכנסת עצמו, וכן כתב "מנחת יצחק" (ב סי' מח). ואמנם בשו"ת "לב אריה" שם תירץ שאיסור זה נובע מהחיוב "לרומם בית אלוקינו", וכשמלכתחילה בונים אותו באופן כזה שלא מקדישים את מה שעל גביו קדושתו פחותה מקדושת ההיכל ואין עליו חיוב זה, אך סיים שמכל מקום שומר נפשו ירחק מזה, וכדברי "מגן אברהם" (סי' קנא ס"ק יח) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק מב) על היתרו של הרמ"א לשכב מעל בית שאחר-כך ייחדו לבית כנסת.
ויש לשים לב ששכיבה היא תשמיש של גנאי, בניגוד לתשמישים שאותם מייעדים מעל בית הכנסת שבשאלה – משרדים, מוזיאון וכד', ולכן בעת הצורך ניתן לסמוך על המקלים בנושא, ובפרט ש"משנה ברורה" סתם בפשיטות כט"ז ולא פקפק עליו.
בנוגע לבניית שירותים מעל האולם, הנה לכתחילה יש לנהוג כט"ז שהובא לעיל, שטינוף מפסיק את התפילה, וכן פסק בשו"ת "אבני נזר" (או"ח סי' לב), אך במקרה שלא ניתן לעשות כן מסיבות שונות יש להקל, כיוון שרמב"ם בשו"ת "פאר הדור" (סי' עד, הובא ב"שערי תשובה" סי' קנא ס"ק טז) מתיר לישון בעלייה שעל גבי בית כנסת, כל שאינה כנגד ההיכל. סברתו של ט"ז נדחתה על-ידי פוסקים רבים: "שער הציון" (שם ס"ק כב), "יביע אומר" (ו או"ח סי' כו) – שכתב טעם לחלק שטינוף מפסיק רק לצירוף למניין או לדבר שבקדושה, ולא לקבלת הקב"ה את התפילה, ו"חוות בנימין" לגר"ש ישראלי (ב סי' סד ועוד). ואף ש"מגן אברהם" (שם ס"ק יח) כתב ששומר נפשו ירחק מכל תשמיש של גנאי, הוסיף שם "משנה ברורה" (ס"ק מב) את המילים "ובפרט במקום שהוא נגד ההיכל", ומשמע שבשעת הצורך ניתן להקל כל עוד הדבר אינו נגד ההיכל, וכן כתב ב"יביע אומר" (שם).
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
