|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת תרומהמידות לדורותפרשת שבועהרב יוסף כרמל ראש כולל ארץ חמדהמידותיו של המשכן מופיעות בפרשתנו. "וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים:עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד:… וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה:… וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית לִפְאַת צָפוֹן עֶשְׂרִים קָרֶשׁ… וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים: וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן בַּיַּרְכָתָיִם: (שמות כ"ו טו-כג).מסביר רש"י "עשר אמות ארך הקרש - למדנו שגבהו של משכן עשר אמות:ואמה וחצי האמה רחב - למדנו ארכו של משכן לעשרים קרשים, שהיו בצפון ובדרום מן המזרח למערב, שלשים אמה:תעשה ששה קרשים - הרי תשע אמות רוחב: ושני קרשים תעשה למקצעת - אחד למקצוע צפונית מערבית ואחד למערבית דרומית, כל שמונה קרשים בסדר אחד הן, אלא שאלו השנים אינן בחלל המשכן, אלא חצי אמה מזו וחצי אמה מזו נראות בחלל להשלים רחבו לעשר, והאמה מזה והאמה מזה באות כנגד אמת עובי קרשי המשכן, הצפון והדרום, כדי שיהא המקצוע מבחוץ שוה”. לסיכום מידותיו של המשכן היו 10 אמות גובה, 10 אמות רוחב, 30 אמות אורך. נפחו של המשכן היה 3000 אמות מעוקבות. קדש הקדשים היה קוביה משוכללת שאורכה, רוחבה וגבהה 10 אמות. אם נבדוק מה קרה כאשר שלמה המלך בנה את בית המקדש בירושלים. הכתוב בספר מלכים מגלה לנו "וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיקֹוָק שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ…:וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי מִיַּרְכְּתֵי הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי:…וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק: וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר …" (מלכים א פרק ו ב-כ). שלמה המלך פעל כנראה על פי ההוראות שקיבל מדויד אביו, כמתואר בספר דברי הימים "וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת:…הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְקֹוָק עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית" (דברי הימים א כ"ח יא,יט). דויד, כנראה הדריך, על סמך הנבואה שקיבל בביתו של שמואל הנביא, באותו לילה נורא הוד בו עסקו שמואל שאול ודוד בענייני המקדש כמתואר בכתוב “וַיֵּלֶךְ (שאול) שָׁם אֶל נָיוֹת בָּרָמָה וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא עַד בֹּאוֹ בנוית בְּנָיוֹת בָּרָמָה:וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל" (שמואל א י"ט כג-כד). וכמבואר במדרש "דרש רבא, מאי דכתיב: (שמואל א יט) וילך דוד ושמואל וישבו בנויות ברמה, וכי מה ענין נויות אצל רמה? אלא, שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם" (מסכת זבחים דף נד ע"ב). אם כך שלמההכפיל את מידות האורך והרוחב של המקדש ביחס למשכן, 20 אמות רוחב ו60 אמות אורך. שלמה שמר גם על מבנהו של קדש הקדשים כקוביה משוכללת במידות כפולות 20 אמות אורך, 20 אמות רוחב ו20 אמות גובה. שלמה גם שמר על היחס של שליש ושני שליש באורכם של קדש הקדשים והקדש. אם כך נשאלת השאלה מדוע שילש שלמה את הגובה ובמקום 10 אמות במשכן, גובה המקדש היה 30 אמה, ולא 20 כמצופה. המלבי"ם נותן לכך תשובה מאוד מעניינת. שלמה רצה לבטא בנפחו של המקדש את חשיבות אחדותו של העם. המשכן שנפחו היה 3000 אמות מעוקבות הוחלף במקדש שנפחו 36,000 אמות מעוקבות (60 כפול 20 כפול 30), יחס זה בא לציין שכל 12 השבטים שותפים מלאים בבית הבחירה. המקדש לפיי זה לא רק מאחד עליונים ותחתונים אלא אף מאחד את כל שבטי י-ה סביבו. הבה נתפלל לחידוש העבודה גם מבחינה זו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
חמדת ימים תרומה תשס'ד 