שנת תשס"ט | שבת פרשת ויקהל-פקודי

גנב לעומת גזלן

חמדת הדף היומי

השבוע בדף היומי (עט:) הגמרא עוסקת בשאלה מתי האדם מוגדר כגנב ומתי הוא מוגדר כגזלן. לשאלה זו ישנה חשיבות מרובה כיוון שרק הגנב משלם כפל, כפול מה שגנב. אך את הגזלן, התורה חייבה  להשיב מה שגזל, אך לא הענישה אותו מעבר לכך.

באופן כללי, רואים בגמרא שההבדל הבולט בין גנב לגזלן הוא שגנב פועל בסתר לעומת גזלן שפועל בגלוי. הגמרא  רואה בכך גם את הסיבה שהתורה החמירה יותר עם הגנב:

"שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי: מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן? אמר להן זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה עבד לכבוד קונו". כלומר הגזלן, כשם שאינו חושש מכך שהקב"ה רואה אותו, כך גם אינו חושש מבני אדם שרואים אותו. אך הגנב, אינו חושש מכך שהקב"ה רואה אותו אך הוא חושש מבני אדם שיראו אותו, לכן עונשו חמור יותר.

מאפיין נוסף של פעולת גזלה לעומת פעולת גניבה, כפי שעולה מהגמרא הוא, שהגזלן לוקח בחזקה. מאפיין זה מוכח מכך שהגמרא מביאה דוגמא לגזלה מסוף ספר שמואל (שמואל ב כג, כא) שם מתוארת גבורתו של בניהו בן יהוידע, שגזל חנית מיד איש מצרי והרג אותו בחניתו שלו. הכתוב מגדיר זאת כ"גזילה", וז"ל: " וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ".

גם הרמב"ם (גניבה א,ג ועיין גם גזלה א, ג, גניבה ז, יא) כאשר הוא מגדיר את ההבדל בין גנב לגזלן מציין את שני ההבדלים הללו, שהגזלן, בניגוד לגנב, פועל א. בגלוי ב. בחזקה. השאלה היא מהו ההבדל המהותי, בין גניבה לגזלה, היות המעשה גלוי, או השימוש בכוח?

מו"ר הרב נחום אליעזר רבינוביץ' בפירושו "יד פשוטה" על הרמב"ם (גניבה א, ג) מסביר שההבדל בין גנב לגזלן הוא בטקטיקה שהם משתמשים, כדי לקחת את ממון הזולת. כל אדם באופן טבעי שומר על ממונו, כך שאחרים לא ייקחו אותו ממנו. ישנן שתי שיטות בהם אדם יכול להשתמש, כדי לקחת ממון של אחר. שיטה אחת היא לעשות זאת בלא שהבעלים ישים לב וכך לא יוכל להגן על ממונו. השיטה השנייה היא לפעול בכוח ולכן למרות שהבעלים מודע לכך שלוקחים את ממונו, עקב הכוח הרב שמופעל נגדו הוא לא מצליח להגן על ממונו. זהו בעצם ההבדל בין גנב לגזלן. השיטה הראשונה היא של הגנב ולכן הוא חייב לפעול בסתר. השיטה השנייה היא של הגזלן, ולכן אין הוא חושש לפעול בגלוי.

נמצא שמוקד ההבדל בין גנב לגזלן הוא שהגזלן פועל בחזקה, וכתוצאה מכך הוא גם עושה זאת בגלוי כיוון שאינו זקוק להסתתר. לעומת זאת, הגנב אינו פועל בחזקה, ולכן הוא חייב לפעול בסתר כדי שלא יעצרו בעדו מלבצע את זממו.

לפי ההבנה הזאת נוכל להבין טעם נוסף לכך שהתורה החמירה יותר עם הגנב מאשר עם הגזלן. הרמב"ם מסביר במורה נבוכים (חלק ג פרק מא):

"אבל מה שאין הגזלן מתחייב שום דבר נוסף על דרך הקנס... הוא מחמת מיעוט מציאות הגזל, כי פגע הגניבה יותר מצוי מן הגזל, כי הגניבה אפשרית בכל מקום, והגזל לא יתכן בתוך הערים כי אם בקושי. ועוד שהגניבה אפשרית בדבר הגלוי ובדבר שנזהרו להסתירו ולשמרו, והגזל אינו אפשרי אלא בדבר שהוא נראה וגלוי, ואפשר לאדם להשמר מן הגזלן ויזהר ויתכונן לו ואי אפשר כיוצא בכך עם הגנב. ועוד שהגזלן ידוע ואפשר לתבעו ולהשתדל להחזיר מה שלקח, אבל הגנב אינו ידוע. ולכן מחמת כל הסיבות הללו דן את הגנב בקנס ולא דן כן את הגזלן.נמצא שגם מבחינת צורך החברה למנוע גניבה וגזלה ישנו יותר צורך למנוע גניבה ולכן התורה החמירה יותר עם הגנב. 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר