שנת תשס"ד | שבת פרשת כי תשא

חידוש הסנהדרין בימנו / חלק תשיעי

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

אחרי שהוכחנו כי לשון סמיכת חכמים היא בעצם מינוי ומסירת סמכות ננסה להסביר מדוע סומכים רק בארץ ישראל. אם הסמיכה הייתה רק אישור לגדלות בתורה, לא היה ברור מדוע אי אפשר לסמוך בחו"ל. וכן מקשה מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל "והרי הרבה גדולי ומובהקי הדורות היו מצויים גם בחו"ל בכל הדורות. ומה שמצינו "כל הדר בחוצה לארץ - דומה כמי שאין לו אלוה, שנא': (ויקרא כ"ה) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים" (כתובות  ק"י ע"ב) לכאורה אינו שייך לשם אלהים של דיינים, אם נאמר שהוראתו מומחיות ובקיאות" (עמוד הימיני סימן ג סע' ה). לכן מתרץ מו"ר "אבל אם נאמר כנ"ל שעיקר הוראת אלהים היינו שררה ושלטון, שהוא כנ"ל המינוי לדיינות שעל ידי זה ניתן בידו הכח להשליט את החק, אפשר לומר שעיקר השלטון הישראלי אינו אלא בארץ ישראל (כשיש שם מדינה יהודית עצמאית במידה זו או אחרת)" ומוסיף מו"ר במאמר מוסגר שתי הערות "א. ובמידת מה הוא גם ההסבר בפשוטו למאמר הנ"ל שכל הדר בחו"ל…   ב. ואולי הוא העניין ששונאי ישראל התנכלו באופן מיוחד לסמיכה כי ראו בזה שיירי עצמאות ושלטון ישראלי ואי הכרה במלכותם ושלטונם" (שם).

על פי זה ניתן להבין גם את דברי הרדב"ז בסוגיית חידוש הסמיכה. בזמן המחלוקת הגדולה בין חכמי צפת וחכמי ירושלים אם ניתן לחדש את הסמיכה ולסמוך את רבי יוסף קארו אם לאוו, פנו אל הרדב"ז שהיה נחשב כבר באותו הדור לאחד מגדולי הפוסקים וישב במצרים כדי לקבל את חוות דעתו. הרדב"ז נטה שלא לחדש את הסמיכה בהסתמך על דברי הרמב"ם, ודחה את הצעת חכמי צפת מכמה טעמים. כנגד הטענה כי חייבים להשתמש ב"פטנט" של הרמב"ם כי אחרת לעולם לא נוכל לחדש הסנהדרין גם בימות המשיח טען הרדב"ז "ותו דבני ראובן עתידים לבוא ולעשות מלחמות לפני בוא המשיח ומאן לימא לן שלא יהיה בהם סמוך מפי סמוך והוא יסמוך אחרים" (הלכות סנהדרין פ"ד ה"יא). דבריו של הרדב"ז לכאורה תמוהים גם אם ימצאו בני שבט ראובן הרי ברור שהם לא חיו בארץ ישראל וכיצד הם סמכו בחו"ל? ומתרץ מו"ר "אבל לפי הנ"ל לא יפלא לומר שכל מה שאמרו אין סמיכה בחו"ל היינו רק כשאין לישראל ממשלה עצמאית. אבל בני ראובן שלפי המסורת שרמז עליה הרדב"ז שיבואו ויעשו מלחמות לפני בא המלך המשיח, הרי הם עצמאים ויש להם ממשלה ושלטון עצמי, בתנאים אלה תתכן גם סמיכה בחו"ל, כי אז שייך שם אלהים מלשון שררה ושלטון מכח התורה וישראל" (עמוד הימיני שם).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר