English | Francais

Search


שנת תשס"ט | שבת פרשת ויקרא

נזק שסופו להתרפא

חמדת הדף היומי

הרב עופר לבנת

השבוע בדף היומי נעסוק גם בסוגיות העוסקות בחיוב תשלומים המוטלים על מי שחבל  באחר. בעוד שאדם שהזיק רכושו של אחר חייב לפצות את הניזק רק  בשוויו של הנזק (ירידת ערכו של הדבר שהזיק), אדם שחבל באדם אחר, מתחייב בתשלום על ירידת יכולתו של הניזק להשתכר ובארבעה תשלומים נוספים: שבת (הפסד ימי עבודה), ריפוי (הוצאות רפואה), צער (תשלום עבור הצער שסבל בחבלה) ובושת (תשלום עבור הבושה שנגרמה לו בחבלה). אמנם, לא בכל מקרה של חבלה מתחייב החובל בכל התשלומים. הגמרא מפרטת מתי החיוב הוא כולל ומתי הוא חלקי.

אחד המקרים בו הגמרא דנה (פה:) הוא  כשאדם חבל באדם אחר חבלה שעתידה להתרפא לגמרי. אם במקרה שכזה יש לחייב גם תשלום עבור הנזק, כיוון שכרגע יש פגיעה ביכולתו להשתכר, או  כיוון שהנזק עתיד להתרפא לגמרי והאדם ישוב לאיתנו יש רק חיוב "שבת" עבור הפסד ימי העבודה שבינתיים? בשאלה זו נחלקו אביי ורבא, ונפסק להלכה כדעת רבא שאין חיוב  "נזק" במקרה זה אלא רק חיוב "שבת" (וכמובן גם תשלומי ריפוי צער ובושת אם היו).

הראשונים נחלקו מה הדין במקום שאדם הזיק את בהמת חברו נזק שעתיד להתרפאות. חיוב "שבת" קיים רק  כשאדם הזיק אדם, ולא כאשר אדם מזיק את בהמת חברו או שאר רכושו. לכן, דעת חכמי צרפת (הובאו ברא"ש בבא מציעא ח, ד) שבמקרה זה המזיק פטור מלשלם, על אף שבעל הבהמה לא היה יכול לעבוד עם בהמתו במשך כמה ימים, כיוון שתשלום נזק אין כיוון שהבהמה תתרפא, ותשלום שבת אין בנזק לבהמה. אמנם הרא"ש מביא שיש חולקים וסוברים שדווקא לגבי אדם, כיוון שאינו עשוי להימכר אין רואים את ירידת הערך הזמנית כנזק, אך בבהמה כיוון שעשויה להימכר גם ירידת ערך זמנית נחשבת כנזק ומחייבת בתשלום. 

שתי דעות אלו הובאו בשולחן ערוך (שז, ו). הרמ"א פסק כדעת חכמי צרפת (ויש שכתבו להוכיח מסימן שמ, ב שכך גם הכרעת המחבר) והש"ך (שז, ס"ק ה) פסק שיש כאן ספק והמוציא מחברו עליו הראיה.

נתיבות המשפט (שמ, ג) מחדש שאם הנזק לבהמה לא יתרפא מעצמו אלא רק על ידי פעולות רפואיות, אז המזיק חייב לשלם עבור הוצאות הרפואה. ואף על פי שעקרונית מזיק בהמה אינו צריך לשלם ריפוי, כאן שלולי הרפואה יש נזק, חייב המזיק לשלם עבור הרפואה כיוון שבמקרה זה הרפואה היא בעצם תיקון הנזק שעשה.

החזון איש (בבא קמא סימן יג, א-ב) חולק על הנתיבות וסובר שלעולם נזק שיכול להתרפאות אינו מוגדר כנזק, ואפילו אם צריך להוציא הוצאות עבור הריפוי. לכן לדעתו אם הזיק בהמה נזק שניתן לרפאות הוא פטור מלשלם את ההוצאות הרפואיות כיוון שאין זה מוגדר כנזק, ואין תשלום של ריפוי לנזק בהמה. אולם, מסייג החזון איש, זה דווקא בבעל חיים, כיוון שכאשר הוא מתרפא זה נחשב שהוא חזר לקדמותו וכאילו לא היה נזק, אך אם אדם מזיק כלי, על אף שניתן לתקן את הכלי, התיקון של הכלי אינו מוגדר כהחזרת הכלי לקדמותו אלא כיצירת כלי חדש, ולכן המזיק חייב לשלם עבור הנזק במקרה זה. 

 
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מוקדש

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

 

ולע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' כסלו תשס"ט

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.