שנת תשס"ט | שבת פרשת פנחס

שו"ת "במראה הבזק": בענין כתיבת שמות בכתובה

(מתוך ח"ז)

טורינו, איטליה                                                          Torino, Italy

ניסן התשס"ט

בענין כתיבת שמות בכתובה

שאלה

כלה שנולדה לאם יהודיה ואב נכרי וגדלה בין העכו"ם עד שקראו לה שם כאחד שמות הע"ז המובהקים שלהם. איך לכתוב את שמה בכתובה?

תשובה

·   לכתחילה אין לתת לאדם שם של רשע¹. ואם אדם נקרא על שם רשע, יש לו לשנות את שמו².

·   אדם שנקרא על שם רשע ואינו רוצה לשנות את שמו, מותר לקרותו בשמו ולכותבו בכתובה³.

·   אדם הנושא שם של רשע ורוצה לשנות את שמו לפני החתונה, לכתחילה צריך לשנות את שמו שלושים יום לפני החתונה ולדאוג שאנשים אכן יקראו לו בשמו החדש⁴. ובדיעבד אם קוראים את הכתובה בציבור או ששינה את שמו בתעודת הזהות מהנה⁵. במקרה זה של שינוי השם אם האשה מואסת בשמה הראשון מפני שהוא שם של רשע, ואינה חפצה עוד שיקראו לה כלל בשם זה, והיא שנתה את שמה שבתעודת זהות, אין לכתוב בכתובה אלא את השם החדש⁶. ואולם אם לא ברור שיש מאיסה בשם הראשון, והוא עדיין כתוב בתעודת זהות שלה, יש לכתוב את שתי השמות בכתובה: תחילה שם הניתן לה בלידה ולאחר מכן השם החדש⁷.

·   אדם הנולד לאבא גוי אין לקרותו בשם אביו. ונחלקו הפוסקים האם קוראים לו בשמו ובשם אמו⁸, או שקוראים לו בשמו לבדו מבלי הזכרת שם אמו⁹ וכן המנהג¹⁰. בכל אופן יכתבו בנוסף על שמו את שם משפחתו¹¹.

____________________________________________________

[1] ז"ל הגמרא יומא לח: "מאי ושם רשעים ירקב? אמר רבי אלעזר: רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו."

2 ז"ל הרמב"ם פרק ב מהלכות תשובה הלכה ד "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה וגולה ממקומו, שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח."

3 ז"ל הרמ"א בתשובה (סימן מא) "אבל במי שהיה גדול והורגל ודש בעירו להיות נקרא בן פלוני אביו וישנו אותו ויחוורי אפיה בדברים חלילה משפוך דם נקי+ דאע"ג דאיתא סוף פרק אמר להם הממונה +יומא לח, ב בכל ההוצאות רשום בטעות מ, ב+ דלא מסקינן בשמייהו היינו דלא לקרי אחר על שמם +פירש"י שם: לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע+, אבל שלא להזכיר הרשע עצמו לא מצינו, שהרי התורה והנביאים וכל התלמוד מלאים מזה בהזכירן שם הרשעים שעברו. ולא גרע שם הרשע משם ע"ז עצמה שנאמר בה לא ישמע על פיך +שמות כג, יג+, ומכל מקום מותר להזכירה בכל שם שאינו לשבח אלא לגנאי, וכמו שאמרו +ע"ז מו, א+ אם קורין לה בית גליא קורין לה בית כריא. וה"ה אם היה שמה מתחלה כן שלא לשבח מותר להזכירה באותו שם, כדאיתא במרדכי +ע"ז פ"א סימן תתט, וז"ל: ואבי"ה פירש מפי הקבלה דוקא בימיהם ששם עבודת כוכבים משמע לשון שררות ואלפות אבל היכא שהקדשים שלהם נקראים בשמות של בני אדם אין קפידא בהזכרתם והקרא מוכיח כן ושם אלהים אחרים לא תזכירו עיין פ' ד' מיתות+ ובהגהות מיימוניות הלכות ע"ז פרק ה' +אות ג ובד"מ ליו"ד סי' קמז אות ב מוסיף ובתא"ו ני"ז ח"ד דוקא שלא בלשון חשיבות אלא בלשון ב"א, אבל לקרותן קדשים כמו שמזכירים אותו העכו"ם בלשון חשיבות אסור עכ"ל". ומבואר מדבריו שאף הנושא שם של ע"ז אם אין בשם הזה משום פאר לע"ז, מותר לאחרים לקרותו בשמו. וכן נמצא בשו"ת חוות יאיר סימן א השגה יא.

4 כך מבואר בשו"ת הרא"ש כלל ט"ו אות ד, והוא מובא בב"י סימן ס"ו. 

5 אכן החת"ס (ח"ו סימן מ"א) כתב ששינוי שם שיש לו פירסום, אין בו חשש רמאות גם אם לא נתחזק כבר שלושים יום. והוא לא הזכיר את תשובת הרא"ש הנ"ל. ובשו"ת מנחת יצחק ח"א סימן קכ"ד כתב שכדאי הוא החת"ס לסמוך עליו דיעבד. ומשמע מדבריו שאם השינוי שם הוא מוחלט באופן כזה שלא רוצה עוד ליקרא כלל בשם הראשון, ניתן לסמוך לכתחילה על החת"ס.

6 כן מבואר בשו"ת חיים שאל (ח"א סימן לט אות ח) וכך כתב בספר משפט הכתובה (לרב אליהו בר שלום) עמוד רנא, בשם הרב אלישיב שליט"א. ומה שכתבנו שהיא צריכה לשנות את שמה שבתעודת זהות הוא דאם אינה משנה אותו, הרי שבמוסדות רשמיים יקראו לה בשם זה, ונמצא ששם זה לא נעקר לגמרי.

7 ראה ב"י אהע"ז סימן קכ"ט ד"ה מי שיש לו שמות, ובספר הנ"ל עמוד רמו.

8 כן כתב בספר נוה שלום הלכות כתובות אות ג. וכן משמע מהדגול מרבבה (אבן העזר סימן קכ"ט ס"ט).

9 כך כתב בשו"ת עין יצחק (ח"ב אהע"ז סימן כ"ו). וכן כתב בשו"ת נתיבי עם (אהע"ז סימן מ"ט ס"ג). וכן כתב בשו"ת קנין תורה (ח"א סימן נ"ו).

10 כך כתב בספר משפט הכתובה שער ד פרק ג סעיף כו.

11 בספרים הנ"ל בהערה 8 - 9. ועיין עוד שו"ת במראה הבזק ח"ג תשובה פ"ג ענין דומה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר