שנת תש"ע | שבת פרשת וישב

חמדת הדף היומי: דיני ממונות בלילה (קיג עמוד ב)

                                                                                                                       יט' - כה' כסלו, בבא בתרא קז-קיג

השבוע בדפי הדף היומי אנו מתחילים פרק יש נוחלין העוסק בהלכות ירושה. הגמרא (קיג עמוד ב) אומרת שקביעת ירושה היא עשיית דין וחלים על כך סדרי הדין של דיני ממונות. מהגמרא עולות שתי השלכות לקביעה זו. ראשית שצריך שלושה דיינים, ושנית שהדין צריך להיעשות ביום ולא בלילה.

הלכה זו שצריך לדון דיני ממונות ביום דווקא מבוארת במסכת סנהדרין (לב עמוד א, לד עמוד ב). שם מובא שאם התחילו לדון ביום, מותר לגמור את הדין בלילה. זאת בניגוד לדיני נפשות שבהם גם גמר הדין צריך להיות ביום.

אולם במהלך הדורות, עקב הקשיים לקיים מערכת משפטית מסודרת בגלות, התעורר צורך לדון דיני ממונות בלילה. הפוסקים חפשו דרכים בהם ניתן יהיה לדון דיני ממונות בלילה. הסמ"ע (חושן משפט ה, ס"ק ז) כתב שני היתרים לדון דיני ממונות בלילה. ההיתר הראשון הוא שאם שני הצדדים מסכימים ומקבלים על עצמם שהדין יהיה בלילה, אז רשאים הדיינים לדון בלילה. ההיתר השני הוא שאם ידליקו נרות והמקום יהיה מואר, אז ניתן לדון בלילה. היתר זה בנוי על הסברא שהסיבה שלא ניתן לדון בלילה הוא משום שחשוך. לפי זה, גם אם אחד הצדדים לא מסכים לכך שהדין יהיה בלילה, ניתן יהיה לכפות אותו על כך.

הש"ך (ה, ס"ק ד) דחה את היתרו השני של הסמ"ע. לדעתו הפסול של לילה בדיני ממונות הוא גורף ואין זה תלוי באיכות התאורה. אמנם, גם לדעתו בהסכמת שני הצדדים ניתן לדון בלילה.

מדברי הסמ"ע משמע שאם הצדדים הוזמנו לבוא לפני הדיינים בלילה והם באים מרצונם, זה נחשב שהם הסכימו לכך שהדין יהיה בלילה. אולם, ב"שער משפט" (ה, ס"ק ב) כתב שלא ניתן להסתמך על הסכמה כזו שהיא בשתיקה, אלא צריך שהצדדים בפירוש יקבלו על עצמם שהדין יהיה בלילה.

סיכום ופסיקה:

אין דנים דיני ממונות בלילה, אבל אם התחילו לדון ביום ניתן לגמור את הדין בלילה (שולחן ערוך חו"מ ה, ב). אם בעלי הדין הסכימו על כך ניתן לדון בלילה (סמ"ע ס"ק ז וש"ך ס"ק ד). לדעת "שער משפט" (ס"ק ב) צריך שההסכמה תאמר במפורש על ידי בעלי הדין.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר