|
 שנת תש"ע | שבת פרשת באשו"ת במראה הבזק: דיני יחוד וביקור אצל רופא נשים(מתוך ח"ב) תמוז תשנ"ב שאלה האם מותר לאשה נשואה להשתמש בשם משפחה שהיה לה ברווקותה? אשה גרושה שמתחתנת פעם שנייה האם מותר לה להמשיך להשתמש בשם משפחתה מבעלה הראשון? תשובה עניין שמות-משפחה המקובלים כיום הוא עניין שנתחדש בדורות האחרונים, וממילא לא מצאנו לכגון זה התייחסות ישירה במקורות ההלכה. אמנם נראה שבמקרים הנדונים יש לתת את הדעת גם על הסיבות הגורמות לעניין, ולא רק ל"שאלה ההלכתית" עצמה. האם זוג שכזה מבין אל נכון את המהות האמיתית של קשר הנישואין, שאינו שותפות תועלתית בין בני הזוג לצרכים מסויימים בעלמא, אלא הקמת בית נאמן ומשפחה חדשה בישראל? מכל מקום, מצב שבו הבעל והאשה נקראים ומופיעים בשני שמות-משפחה שונים, במקומות שאין זה רגיל ומקובל, עלול להטעות אחרים לומר שאינה אשתו1. במקרים מסוימים אף עלול להתעורר חשש, שזהו זוג שחי ללא חופה וקידושין, ושלא כדת משה וישראל. (כלום אין זה הרושם שעלול להתקבל, כאשר יופיעו שמותיהם הנפרדים על דלת ביתם וכיו"ב?) וכמו שמצאנו בתורה, במעשה אברהם ושרה אצל פרעה ואצל אבימלך, שגרם למכשול. וכבר עמדו ראשונים על כך שהיה שלא כהוגן, אף שהיה שם חשש של פיקוח נפש2. במקרה של אשה גרושה שנישאת בשניה, ישנה, בנוסף לאמור, הבעיה של הקפדה אפשרית של הבעל החדש ובעקבותיה חשש לשלום בית3. לכן נראה שמן הראוי למנוע מצב, שבו האשה נושאת שם-משפחה שונה מזה של בעלה, לפחות במקום שאין זה מצב מוכר ומקובל, אלא אם כן תוסיף לשם-משפחתה הקודם גם את שם-משפחתו של הבעל. ועל הרב או המדריך הנתקלים בתופעה כזו לבוא עמהם בשיחה ולהשתדל ולהעמיד את בני הזוג על עניין האחדות והשלימות הרצויות והנכונות, ועל היצירה המחודשת שבהקמת בית בישראל: "זכו - שכינה ביניהם". _________________________________________________________ 1 אך גם אם האשה נושאת את השם הקודם רק לצרכים מסוימים אבל בדרך כלל נקראת בשם-המשפחה של הבעל, ואין איפוא מקום שתיווצר טעות כזו, כדאי שיתייעצו בתלמיד-חכם. 2 פרשת לך לך (בראשית יב, י-כ), ועיין רמב"ן שם לפסוק י: "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה, שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון...", עיי"ש ובפרשת וירא (שם כ, א-יח) וברמב"ן לפסוק יב שם: "כי גם אם אמת הדבר שהיתה אחותו ואשתו... כבר חטא בדבר, והביא עליהם חטאה גדולה...". 3 עיין מועד קטן (כא ע"ב), מתה אשתו ונשא אשה אחרת, אינו רשאי (אדם אחר) להכנס לביתו לדבר עמו תנחומין וכו', ופירש רש"י "משום חלישות דעת דאשה אחרונה", ובשו"ת "חתם סופר" (יורה דעה תשובה שנה) "שאינו ראוי להראות אבלות על בעל ראשון בפני בעלה השני", וכן כתב שם "השתא קירבה שבתולדה כגון אח לאחות (לעניין טומאת כהן) מופקע על-ידי נישואין, קירבה של אשה לבעלה שהנישואין גרמו - אינו דין שתפקע על ידי נשואין לשני, נישואין קרבי נשואין רחקי". וכל זה נכון בנדון דידן, במקום שיש לחשוש, שהדבר אינו לרצונו של הבעל החדש. ועיין במדרשים על שמו"ב פרקים ב' ו-ג', שאביגיל נקראה אשת נבל הכרמלי גם לאחר נישואיה עם דוד כביקורת של הנביא על מעשיה.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
