|
 שנת תש"ע | שבת פרשת תרומהשו"ת במראה הבזק: השתתפות האבל אחר השבעה בסעודת פורים שמחוץ לבית ובמסיבה שיש בה ערך חינוכי לילדים(מתוך ח"ב)
באזל, שוויץ Basel, Switzerland
אדר ב' תשנ"ב
שאלה
פורים כידוע ימי משתה ושמחה אך אינו יום-טוב. האם לאבל תוך ל' (תוך י"ב חודש לאביו ולאמו) מותר להשתתף בסעודת פורים מחוץ לביתו כשיש בה הצגות ומוזיקה? באם התשובה שלילית (כי לא ברור ממרבית הספרים שבידי), כיצד ינהגו מורים מצד אחד והורים מצד שני כשהילדים או התלמידים משתתפים במסיבה (סעודת פורים) בעלת ערך חינוכי. תשובה
איננו רואים היתר לאבל בתוך שנתו להשתתף ב"סעודת פורים" בפורים המלווה בנגינת תזמורת או בהצגות מבדחות, אף על פי שעקרונית אין אבילות בפורים1, וסעודת פורים היא חובה גם לאבלים, שהרי חיוב זה איננו תלוי במזמוטי-שמחה מסוג זה. לכן אין להתיר אלא כאשר הסעודה איננה כוללת דברים אלה, ואז מותר לאבל להשתתף בסעודה גם מחוץ לביתו2. באשר להורים, רצוי שההורה האבל לא ישתתף, שהרי בן זוגו יכול להתלוות לילדים ולהיות נוכח במסיבה. אם המצב הוא כך שבלא השתתפות ההורה האבל ימנעו הילדים מלהשתתף בזה, ונראים הדברים שיש תועלת חינוכית בנוכחותם, יש להקל. ביחס למורים אפשר להקל יותר כשיש צורך חינוכי (או להשגחה וכדו')3, אפילו לפני יום פורים עצמו, ובכל מקרה אל להם המורים ולהורים האבלים ליטול חלק פעיל בריקודים4. ___________________________________________________________________ 1 שו"ע (אורח חיים סי' תרצו, סע' ד ברמ"א). 2 כך נראה על פי האמור ב"גשר החיים" (חלק א פרק כא אות ח ופרק בג אות ג ס"ק ט). 3 שו"ת "חיים שאל" (סי' כא) כתב בשם שו"ת "זקן אהרן" שמותר לנגן השרוי בשנת אבל לנגן בפורים לאחרים, מפני שזוהי מלאכתו והוא יום-שמחה לכולם. אף כאן יש לומר ביחס למורים שהם בבחינת "בעבידתייהו טרידי". 4 נראה מסברה, שאין זה חלק ממחויבותם החינוכית.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
