English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ד | שבת פרשת במדבר

במדבר | כ"ד אייר תשע"ד | 24/05/2014

פרשת השבוע: הנביאים הגדולים שבפריפריה

מדינת ישראל, בשנה הששים ושבע לקיומה, מתמודדת עם שאלת מיקומה של הפריפריה בתוך החברה הישראלית. ממשלת ישראל גם מקדישה מאמצים לחיזוק האיזורים שמעבר ל'קו גדרה חדרה'. כבישים חדשים ומסילות ברזל משתדלים לחבר את הקצוות למרכז. יתכן שהדרך היא הפוכה וצריך להרבות במאמצים למשוך כוחות שיתגוררו באזורים המרוחקים, במקום לעזור לרחוקים להגיע בקלות ל"מדינת תל אביב". לכן, יש לשבח את הקמת האוניברסיטה ובית הספר לרפואה בצפת ואת ישיבות ההסדר, שהוקמו מקרית שמונה בצפון ועד לירוחם ואילת בדרום. ננסה לבחון נושא זה באמצעות ההפטרה של פרשתנו.

חמדת דף היומי: האם השוכר עדי שקר חייב לשלם שכרם?

הגמרא (ראש השנה כב ע"ב) מספרת שהצדוקים רצו להטעות את בית הדין שדן בקביעת יום ראש החודש. הצדוקים שכרו שני אנשים שיעידו בשקר שראו את מולד הלבנה באותו יום, למרות שזה לא קרה באמת. (רש"י מבאר שהצדוקים רצו שראש חודש ניסן יחול בשבת, וממילא כך גם הפסח. כך יחול יום הקרבת העומר ביום ראשון, כשיטתם ש'ממחרת השבת' – שבת ממש) הגמרא ממשיכה שאחד מהעדים השכורים היה למעשה 'סוכן כפול', שהעיד בעורמה בצורה שחכמים יבינו שהוא משקר, וכך ינצלו ממזימת הצדוקים. הגמרא מביאה את סוף הסיפור, שאחרי שחכמים גילו את התרמית, אמרו לאותו עד, ש:'מאתיים זוז (שכר העדות) נתונים לך במתנה'. ומבאר רש"י שלמרות שלא השלים את התנאי שקבע עם השוכרים, הרי שב"ד נתנו לו את המעות מדין 'הפקר בית דין הפקר'.

חמדת החינוך: בדרך לירושלים

הם ישבו מולי על הספה והביטו זה בזו. צעירים, מאוהבים ומתרגשים. בעוד שבועיים הערב הגדול של החתונה שלהם. מה מביא זוג חילוני שכמותם לחפש רב שיערוך להם חופה וקידושין? זו שאלה טובה. אני מצידי השתדלתי כל הדרך לחבר בין העולם היהודי הרוחני והעמוק אל הראש המודרני והתוסס שלהם. למצוא דרכים לגעת להם בלב ולהפוך את הטקס המסורתי לרלוונטי ומשמעותי עבורם. בסופו של דבר, אחרי ערב של שיחה נעימה וקולחת כהכנה לחתונה שלהם, הגענו יחד אל קו הגמר. לחלק האחרון שחותם את החופה ונותן את האות לפתיחת החגיגות. שבירת הכוס. יש להודות שגם זוגות דתיים מתקשים קצת לעכל אותו. מה קשור מעשה של שבירה וריסוק לערב כל כך משמח של בנייה ושלמות? איך שני הפכים כאלו מתחברים בכלל?

ארץ אגדה: הפונדקית הנאמנת

בסוף מסכת יבמות מובא, שחכמים הקלו להאמין לעדות של איש אחד בלבד על מיתת אדם, כדי להתיר לאשת המת להינשא לאחר. בסוגיה מבואר שבסופו של דבר הקלו להאמין גם לעדות של אשה, ואף רבי עקיבא הסכים לכך. אולם במשנה מובא דיון שהיה בשלב שרבי עקיבא התנגד לכך (יבמות דף קכב, א): "אמרו לו: מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים, וחלה אחד מהם והביאוהו בפונדק, ובחזרתם אמרו לפונדקית: איה חברנו? נומית (אמרה) להם: מת וקברתיו, והשיאו את אשתו; ולא תהא כהנת כפונדקית? אמר להם: לכשתהא כפונדקית - נאמנת, הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו." במעשה זה השיאו את האשה העגונה על פי דברי הפונדקית, וחכמים רצו ללמוד משם בקל-וחומר שוודאי שכהנת (=אשה ישראלית חשובה) תהא נאמנת כדי להשיא על פי דבריה. סוגית הגמרא תמהה שם מה היתה הגריעות של אותה פונדקית ותרצה: "פונדקית גויה היתה, ומסיחה לפי תומה היתה...". ומבואר במפרשים שם, שבאופן של סיפור לפי-תומו גם גויה וגם אשה ישראלית נאמנות; משום שזהו דין נאמנות מיוחד שאינו קשור לדיני עדות; ואין להוכיח משם שאם יש כוונה מפורשת לעדות – אפשר להקל להאמין גם לעדות של אשה.

שו"ת במראה הבזק: שמו של בן לאם יהודיה ואב גוי

אדם שנולד מאם יהודיה ואב גוי, כיצד קוראים וכותבים את שמו, כגון בכתובה או כאשר הוא עולה לתורה בבית הכנסת. האם על שם הסב, אבי האם (כגון משה בן שם הסב), על שם האם (כגון משה בן שם האם) או מזכירים את שמו בלבד (משה, ללא תוספת)?

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

לע"נ

שלמה מרזל ז"ל

נלב"ע י' באייר תשע"א

לע"נ

דוד צבי טרשנסקי ז"ל

בנם של יצחק ונעמי הי"ו

נלב"ע כ"ח באייר

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.