English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ז | שבת פרשת וארא

וארא | | 20/01/2006

"לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן"

בהפטרת השבוע מנבא יחזקאל: "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְקֹוִק" (כ"ט טז). הנביא מנבא על מפלת מצרים וכיבושה, כנראה, בידי הבבלים ונבוכדנצר מלכם. עונשם של המצרים בא על גאוותם האלילית של הפרעונים ועל היותם משענת קנה רצוץ לממלכת יהודה. נחלקו המפרשים בביאור הביטויים: "לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן". רש"י מסביר:

משפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקה

תיאור המקרה: התובע הוא חקלאי המגדל ירקות עלים עבור חברה המוֹכרת ירק ללא תולעים, שהיא הנתבעת. בין התובע לנתבעת היה קיים הסכם, המחייב את התובע לעבוד עבור הנתבעת בלבד, ולא עבור חברות מתחרות. תוקפו של ההסכם פג בתום שנת תשנ"ח. אולם התובע המשיך לעבוד עם הנתבעת גם לאחר מכן, בתחילת שנת תשנ"ט, ללא הסכם חתום. עקב חוסר הצלחה בגידולים של התובע, החליטה הנתבעת להפסיק את ההתקשרות ביניהם. הנתבעת שילמה סך של 3000 ₪ כפיצוי חלקי על הפסדיו של התובע.

שו"ת במראה הבזק

שאלה א. האם יש תוקף של "יום אידם" כיום לכל האירועים הקשורים לשנה האזרחית החדשה? למשל, בבלגיה 90% מהתושבים מוטבלים בלידתם בכנסייה הקתולית וגם מתחתנים שם, אבל דבר אין להם עם הדת בכל אורח חייהם ואינם הולכים כלל לבית עבודה זרה שלהם. ב. האם ליום ה-1/1 אפשר להתייחס כאל יום שאין לו כלל קשר עם טקס או אירוע דתי, אלא תחילת שנה אזרחית רגילה? הדבר נוגע למעשה: 1. נהוג פה גם אצל אנשים יראי שמים לשלוח מתנות לאנשים שהם קשורים עמם מבחינה עסקית לקראת השנה האזרחית החדשה. האם יש מקור להתיר זאת כיום באופן כללי, פרט להיתר של "איבה" המוזכר בשו"ע (יו"ד סי' קמח סע' ה)? בספר "צידה לדרך" כתב לתת את המתנה בתאריך אחר ובהקשר אחר, אך למעשה לא ינהגו כך. נוהגים לתת גם מתנות מעין אלו לעוזרות הבית. 2. האם מותר לברך ב"שנה טובה" או לא?

ארץ אגדה

סמבטיון האמונה של יוסף בן מתתיהו במאמר הקודם "עשרת השבטים שמעבר לסמבטיון" התבאר שהדרך בין גולת בבל לארץ ישראל עברה דרך סוריה, ואנשים רבים שיצאו מגלות בבל לא הגיעו לארץ ישראל, ו"נשרו" ו"נתקעו" בסוריה. ושם נוצר צבור גדול יהדי שלא היה קשור לתורה. גולת יהודי סוריה תוארה בדברי חז"ל כגלות "עשרת השבטים" שכלואים מעבר לנהר ה"סמבטיון"1. הכינוי "עשרת השבטים" דבק בם, מפני שבתקופת הנביאים "עשרת השבטים" היו ידועים כמי שהתנתקו מלימוד התורה2. אך למרות שבני גלות סוריה לא עמלו בלימוד התורה, הם לא התבוללו בקרב האוכלוסייה המקומית; ומה שקיים אותם כצבור עצמאי היה שמירת השבת, שהיא עצמה "הסמבטיון".

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.