English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ה | שבת פרשת וארא

וארא | | 23/10/2004

"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד"1 מתי ומדוע

בתחילת הפרשה, אחרי האותות שמשה ואהרון עשו לפני פרעה, התורה מסבירה מדוע פרעה איננו משתכנע ואיננו מסכים לשלח את בני ישראל למרות כל זאת, כי "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד" (שמות ז' יג). כך גם לאחר מכת דם "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד " (שם שם כב). אותה לשון מצויה גם אחרי מכת צפרדע "וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד" (ח' יא). וגם אחרי מכת כינים "וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד" (שם טו).

התורה והמדינה

על דברי הסוגיא "אמר רבא: מלחמות יהושע לכבש - דברי הכל חובה, מלחמות בית דוד לרווחה - דברי הכל רשות, כי פליגי (במה מחלוקתם) - למעוטי עובדי כוכבים דלא ליתי עלייהו (למנוע התקפה של אויבים), מר קרי לה מצוה, ומר קרי רשות; נפקא מינה? לעוסק במצוה שפטור מן המצוה" (סוטה דף מד עמוד ב) מעיר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כמה הערות:

עשות ספרים הרבה

רבי יוסף קארו התכוון לסדר בחיבורו כ"שולחן ערוך" את כל ההלכות המעשיות לחייו של היהודי בדורו. הוא אף חילק (בהדפסות הראשונות) את החיבור לשלושים חלקים כדי שיהיה ניתן לחזור עליו מדי חודש בחודשו. היום כשהשולחן ערוך ומסביבו "נושאי הכלים", תוכנית זו בלתי אפשרית. סביב חלקי ה"שולחן ערוך" הנוגעים לחיי היום יום התפתחה ספרות של "קיצורים" שהמפורסם שבהם הוא "הקיצור" של הרב גאנצפריד שהשכיל להביא את עיקרי הדברים בצורה ברורה.

שו"ת במראה הבזק

שאלה: נשאלתי ע"י יזם פרטי המעונין לקבל את אולם השמחות של הקהילה ללילה האחרון של השנה, כדי לחגוג שם עם צבור יהודי, עד עתה הם תמיד עשו זאת באולמות של נוכרים. האם יש בעקרון איסור לחגוג לילה זה – כמובן ללא שום סממן נוצרי? האם יש בעיה שמסיבה זו נעשית בבנין הקהילה היהודית? האם הסיבה שע"י זה הם יאכלו אוכל כשר משפיעה על הכרעת ההלכה?

Microsoft Word Document

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.