English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ג | שבת פרשת פקודי

פקודי | תשס"ג | 27/03/2003

מלך וכהן

ספר שמות מסתיים בציווי להקים את המשכן. "בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד" (פרק מ פס' ב). בא' בניסן של השנה השניה הוקם המשכן. אחד הדברים הבולטים בהקמה הוא תפקידו הפעיל של משה רבנו. התורה חוזרת חזור והדגש כי משה הוא בונה המשכן ולא אהרון ובניו הכהנים. "וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: …תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד: וְשַׂמְתָּ… וְהֵבֵאתָ…וְעָרַכְתָּ…ֹ וְהֵבֵאתָ …וְהַעֲלֵיתָ …:וְנָתַתָּה …וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְדֹוָד אֹתוֹ כֵּן עָשָׂה: …

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

לאחר שהבאנו את דעתו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל כי יש לאדם בעלות על גופו ולכן רשאי הוא לקבל תשלום על תרומת איבר או רקמה, נעלה לדיון כמה נקודות עקרוניות. מצינו במשנה ובגמרא בבכורות "מתני'. הנוטל שכרו לדון - דיניו בטילים, להעיד - עדותיו בטילין, להזות ולקדש - מימיו מי מערה אפרו אפר מקלה. גמ'. מנהני מילי?

"עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה"

היום נראים לנו מדינת ישראל והתנועה הציונית שהקימה אותה, דברים מובנים מאליהם. אנחנו אפילו לא מסוגלים לדמיין מציאות אחרת. לכן המפגש עם דמותו המיוחדת של הרב צבי הירש קלישר (תקנה – תרלה, 1875 – 1795) הוא מרגש במיוחד. באומץ לב הלכתי ומחשבתי קם הרב קלישר והתחיל לדון ולהפיץ את הדיעה שיש עפ"י התורה חובה לשוב לארץ להתיישב בה ולחדש את עבודת הקרבנות. הוא התעמת עם רבותיו וחבריו, ביניהם רבו רבי עקיבא איגר,

שו"ת במראה הבזק

מה לעשות במקרה, שרוב הציבור אינו בקי בלשון הקודש (עברית). האם מותר, בשעת התפילה, לעבור על כמה קטעים בשפה לועזית? כמו כן, האם מותר להכריז את מספר הדף בסידור, אפילו במקומות שאסור להכריז?

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.