English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ח | שבת פרשת מסעי

מסעי | א אב תשס"ח | 28/07/2008

נפילת ארץ ישראל

התורה בפרשתנו נוקטת לשון זו: "וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ" (במדבר ל"ד א, ב). צריך להבין מדוע התורה משתמשת בשורש של "תִּפֹּל" מלשון נפילה, כדי לבטא את ענין חלוקת הארץ לנחלות. ברש"י מובאים שני נימוקים:

קנייני קרקעות

בגליון זה נעסוק בקנייני קרקעות. המשנה במסכת קידושין (כו.) אומרת שקרקעות נקנות בשלושה קניינים – כסף, שטר וחזקה. בקניין כסף דנו בגליון הקודם. השבוע נדון בקניין שטר.

השיגעון הכללי והשיגעונות הפרטיים

חלק ב: הקשר בין דיני הבכורים לבין "שנת התבואה" הקשר שבין הביכורים לבין חנוכה המשנה במסכת ביכורים (א, ו) מבארת את מועדי הבאת הביכורים ואת דיניהם השונים: "מעצרת (חג שבועות) ועד החג (סוכות) - מביא (את הביכורים למקדש) וקורא (שם במקדש את האמור בתורה מ'הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ' וגו'5); מן החג ועד חנוכה- מביא ואינו קורא..." המשנה מבארת שדיני הבאת הביכורים שבתורה נאמרו לכתחילה לתקופה שבין העצרת לבין חג הסוכות. ולכן מי שמביא את הביכורים בתקופה הזו למקדש - קורא שם את הדברים שהתורה צוותה עליו לומר בעת הבאת הביכורים. אולם מי שמביא אותם אחר כך, בתקופה שמן החג ועד חנוכה, - מביא ואינו קורא. ומבואר במשנה - שלאחר החנוכה - אין מביאים ביכורים.

שיקול דעת בקדימות חולים שיש בהם סכנה כשאי-אפשר לטפל בכולם בו-זמנית

שאלה כאשר יש מחסור במקום פנוי בחדר טיפול נמרץ או מחסור במכונת דיאליזה - ומדובר במעשים שבכל יום - מה צריכים להיות הקריטריונים של סדרי העדיפויות לקבלת חולים? האם הכללים שבמסכת הוריות דף יג ע"א תקפים להלכה? האם ישנם כללים הלכתיים אחרים?

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.