|
שנת תשע"א | שבת פרשת כי תצאשו"ת במראה הבזק: שם של עבודה זרה כתיבתו בכתובהשאלה כלה שנולדה לאם יהודייה ואב נוכרי גדלה בין העכו"ם עד שקראו לה שם כאחד שמות העבודה זרה המובהקים שלהם. איך לכתוב את שמה בכתובה? תשובה א. לכתחילה אין לתת לאדם שם של רשע1. ואם אדם נקרא על שם רשע או על שם עבודה זרה – צריך לשנות את שמו2. ב. אדם עם שם כזה שאינו רוצה לשנות את שמו – מותר לקרותו בשמו ולכתבו בכתובה3. ג. אם רוצה לשנות את שמו לפני החתונה, לכתחילה צריך לשנות את שמו שלושים יום לפני החתונה ולדאוג שאנשים אכן יקראו לו בשמו החדש4. בדיעבד אם קוראים את הכתובה בציבור או ששינה את שמו בתעודת הזהות זה מספיק5. ד. אם שינה האדם את שמו כי מאס בשמו הראשון מפני שהוא שם של רשע, ואינו חפץ עוד שיקראו לו כלל בשם זה, והוא גם שינה את שמו בתעודת הזהות, אין לכתוב בכתובה אלא את השם החדש6. אולם אם לא ברור שיש מאיסה בשם הראשון, והוא עדיין כתוב בתעודת הזהות שלו – יש לכתוב את שני השמות בכתובה: תחילה השם שניתן בלידה ולאחריו השם החדש7. ה. אדם הנולד לאב גוי אין לקרותו בשם אביו. נחלקו הפוסקים אם קוראים לו בשמו ובשם אמו8 או שקוראים לו בשמו לבדו, מבלי הזכרת שם אמו9, וכן המנהג10. בכל אופן יכתבו נוסף על שמו את שם משפחתו11. ו. לכן במקרה דנן, אם לא שינתה את שמה יכתבו את שם הכלה כמו שהוא ואת שם משפחתה. _________________________________________________________________
1 כתוב בגמרא (יומא לח ע"ב): "מאי ושם רשעים ירקב? אמר רבי אלעזר: רקביבות תעלה בשמותן, דלא מסקינן בשמייהו". 2 הרמב"ם (תשובה פרק ב הל' ד) כתב: "מדרכי התשובה להיות השב צועק תמיד לפני השם בבכי ובתחנונים, ועושה צדקה כפי כחו ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו – כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים, ומשנה מעשיו כולן לטובה ולדרך ישרה, וגולה ממקומו – שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להכנע ולהיות עניו ושפל רוח". 3 הרמ"א (בתשובה סי' מא) כתב: "אבל במי שהיה גדול והורגל ודש בעירו להיות נקרא בן פלוני אביו, וישנו אותו ויחוורי אפיה בדברים חלילה משפוך דם נקי, דאע"ג דאיתא סוף פרק אמר להם הממונה (יומא לח ע"ב) דלא מסקינן בשמייהו היינו דלא לקרי אחר על שמם, פירש"י (שם) לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע, אבל שלא להזכיר הרשע עצמו לא מצינו, שהרי התורה והנביאים וכל התלמוד מלאים מזה בהזכירן שם הרשעים שעברו. ולא גרע שם הרשע משם ע"ז עצמה, שנאמר בה 'לא ישמע על פיך' (שמות כג, יג), ומכל מקום מותר להזכירה בכל שם שאינו לשבח אלא לגנאי, וכמו שאמרו (עבודה זרה מו ע"א): אם קורין לה בית גליא קורין לה בית כריא. וה"ה אם היה שמה מתחלה כן שלא לשבח מותר להזכירה באותו שם, כדאיתא במרדכי (עבודה זרה פא סי' תתט): "ואבי"ה פירש מפי הקבלה דוקא בימיהם, ששם עבודת כוכבים משמע לשון שררות ואלפות, אבל היכא שהקדשים שלהם נקראים בשמות של בני אדם אין קפידא בהזכרתם, והקרא מוכיח כן: 'ושם אלהים אחרים לא תזכירו', עיין פ' ד' מיתות ובהגהות מיימוניות (עבודה זרה פרק ה אות ג), וב"דרכי משה" (יו"ד סי' קמז אות ב) מוסיף: (ב"תולדות אדם וחווה", נתיב יז חלק ה) דוקא שלא בלשון חשיבות אלא בלשון ב"א, אבל לקרותן קדשים כמו שמזכירים אותו העכו"ם בלשון חשיבות אסור". ומבואר מדבריו שאף הנושא שם של עבודה זרה, אם אין בשם הזה משום פאר לעבודה זרה מותר לאחרים לקרותו בשמו. וכן נמצא בשו"ת "חוות יאיר" (סי' א השגה יא). 4 כך מבואר בשו"ת הרא"ש (כלל טו אות ד), והוא מובא ב"בית יוסף" (סי' סו). 5 אכן ה"חתם סופר" (ו סי' מא) כתב ששינוי שם שיש לו פרסום אין בו חשש רמאות גם אם לא נתחזק כבר שלושים יום. והוא לא הזכיר את תשובת הרא"ש הנ"ל. ובשו"ת "מנחת יצחק" (א סי' קכד) כתב שכדאי הוא ה"חתם סופר" לסמוך עליו בדיעבד. ומשמע מדבריו שאם השינוי שם הוא מוחלט, באופן כזה שאינו רוצה עוד להיקרא כלל בשם הראשון – ניתן לסמוך לכתחילה על ה"חתם סופר". 6 כן מבואר בשו"ת "חיים שאל" (א סי' לט אות ח), וכך כתב "משפט הכתובה" (לרב אליהו בר שלום, עמ' רנא) בשם הגרי"ש אלישיב. ומה שכתבנו שהיא צריכה לשנות את שמה שבתעודת זהות הוא שאם אינה משנה אותו, הרי שבמוסדות רשמיים יקראו לה בשמה הקודם, ונמצא ששם זה לא נעקר לגמרי. 7 ראה "בית יוסף" (טור אבה"ע סי' קכט ד"ה מי שיש לו שמות), ובמשפט הכתובה (עמ' רמו). 8 כן כתב ה"נוה שלום" (הלכות כתובות אות ג), וכן משמע מה"דגול מרבבה" (אבה"ע סי' קכט סע' ט). 9 כך כתב שו"ת "עין יצחק" (ב אבה"ע סי' כו). וכן כתב שו"ת "נתיבי עם" (אבה"ע סי' מט סע' ג). וכן כתב שו"ת "קנין תורה" (א סי' נו). 10 כך כתב "משפט הכתובה" (שער ד פרק ג סע' כו). 11 עיינו עוד בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה פג) בעניין דומה.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
מדורים נוספים בגיליון זה: לע"נ הרב אשר וסרטיל ז"ל נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט לע"נ רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג לע"נ ר' מאיר בן יחזקאל שרגא ברכפלד ז"ל לע"נ הרב שלמה מרזל ז"ל נלב"ע י' באייר תשע"א לע"נ גב' מרים (מגדה) שיינפלד ז"ל נלב"ע כ"ד אב תשע"א לע"נ מר שלום (סיימור) פומרנץ ז"ל נלב"ע כ"ו אב תשע"א |