שנת תשע"ב | שבת פרשת בהר

חמדת משפט: פיטורין בהריון1

שורת הדין

פיטורין בהריון¹

הרב אהרן כ"ץ, בית הדין ארץ חמדה גזית ברמת גן ; המכון הגבוה לתורה, אוניברסיטת בר אילן.

המקרה

גב' חיה לוי עבדה בחברת 'מחשב לכל' במשך כעשרה חדשים, ופוטרה במסגרת קיצוצים. שבועיים לאחר קבלת מכתב הפיטורין, ערב היום אחרון לעבודתה הודיעה חיה להנהלת החברה כי היא בהריון. על כן, לטענתה, אסור לפטרה. 'מחשב לכל', פנתה לממונה מטעם משרד התמ"ת בבקשה לאישור הפיטורין.

הדיון התקיים לפני הממונה כשלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה, וניתן אישור לפיטורין החל מיום קיום הדיון.

חיה  דורשת לקבל את שכרה במשך 3 חדשים, מהיום בו פוטרה עד לתאריך שנקבע בהחלטת הממונה.

'מחשב לכל', טוענת שהיא לא ידעה בשעת הפיטורין שחיה בהריון, על כן יש לה זכות לפטר את חיה, ולא היה איסור לפטרה. בנוסף, מחשב לכל טוענת שחיה מצאה עבודה כחודש לאחר הפיטורין והחלה לעבוד בחברה אחרת על כן לא הגיוני לתת לה שכר עבור אותה תקופה.

חיה מודה שהתחילה עבודה אחרת. למרות זאת, לטענתה יש לשלם לה שכר על פי קביעת הממונה.

מעמדם ההלכתי של דיני העבודה הנוהגים במדינת ישראל.

ככלל, יש לראות בהסדרי חוקת העבודה לפחות 'מנהג המדינה', וכן 'תקנת הקהל', שהרי חוקים אלו הם מנהגים ראויים והגונים.

לדוגמא, כך קבע בית הדין הרבני בחיפה בראשות הגאון א"ע רודנר²: "מאחר שבזמננו נתפשט מנהג זה של תשלום פיצויים לעובדים, ומנהג זה נפוץ ונתקבל בכל הארץ, יש לבוא ולחייב בזה מצד ד"ת לפי הכלל האמור בהלכות שכירת פועלים: הכל כמנהג המדינה". ובהמשך הוסיפו דייני בית הדין את הנימוק: "שעל דעת המנהג שכר פועלים ועובדים". מסתבר שכיום, כל המתקשרים ביחסים של עובד ומעביד עושים זאת על דעת שהחוקים והתקנות של הכנסת יחולו עליהם, וכן מנהג בתי הדין לפסוק.

צריך להוסיף בעניין זה שהציבור המאורגן, מוסמך להתקין תקנות המחייבות את סדרי ההתנהלות של היחידים והציבור. וכמו שקבעה הגמרא, בני העיר ואפילו מקצתן, כגון בעלי אומנות אחת, רשאין להתנות ביניהם תנאים ולתקן תקנות³: "רשאין בני העיר להתנות על השערים ועל המידות ועל שכירות הפועלים ולהסיע על קיצתן. "

פיטורי עובדת בהריון

בסעיף 9 לחוק עבודת נשים (תשיד – 1954), קבע המחוקק שאין לפטר עובדת בהריון, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה. היתר זה מתקבל על ידי הממונה מטעם השר (כיום שר התמ"ת).

במקום שהממונה פועל במסגרת הסמכויות המוקנות לו על פי החוק והוא מפעיל בעניין את שיקול דעתו אין להתערב בהחלטתו. על כן, למרות שעל פי העובדות שעמדו בפני בית הדין עולה שכפי הנראה 'מחשב לכל' לא ידעו בשעת הפיטורין כי התובעת בהריון – יש באופן עקרוני תוקף להחלטת הממונה.

עשיית עושר ולא במשפט

המשפט הישראלי, אימץ את הביטוי "עשיית עושר ולא במשפט", האמור על ידי הנביא ירמיהו: "קורא דגר ולא ילד עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל"⁴.

לדעת בית הדין, המקרה שלפנינו הוא חמור, ויש בו בקשה לעשות "עושר שלא במשפט". מטרת החוק האוסר פיטורים בהריון הוא, שלא לפגוע בשכרה של אישה בהריון. התובעת נהגה כראוי כשיצאה לחפש ומצאה מקום עבודה חלופי בשכר גבוה יותר מאשר 'מחשב לכל'.

בקשת התובעת לזכות במשכורת מלאה מן החברה שבה עבדה, למדה והתקדמה, גם עבור התקופה שהיא הייתה מועסקת בחברה אחרת וזכתה בה למשכורת מלאה, היא דוגמא קלאסית לבקשה לעשיית עושר ולא במשפט, כמשמעה בנביא.

גם אם אנו מקבלים את ההחלטה שלא לאשר פיטורין משעת הגשת המכתב, האומנם פירוש הדבר שהעובדת זכאית למשכורת כפולה גם מן החברה הנתבעת וגם מן החברה החדשה אליה עברה לעבוד? ודאי שלא. חשוב להזכיר, שעובדה זו לא עמדה בפני הממונה, שכן 'מחשב לכל' לא היו מודעים לכך באותו שלב.

החלטה

רחל זכאית להשלמת שכרה עד ליום בו התחילה לעבוד בחברה החדשה.

ערך: הרב סיני לוי

_______________________________________________________________

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר