שנת תשע"ג | שבת פרשת נצבים וילך

פרשת השבוע: כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם

פרשיותינו נפתחות בהכרזה:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" (דברים כ"ט ט-י).

בדברינו לפרשת שופטים עמדנו על המקור לעקרון של "צדק לכולם ולכולן"- חוק אחד לכולם - כולם שוים לפני החוק.

בדברינו השבוע נעמוד על עקרון מקביל שבא לידי ביטוי בפסוקים הנ"ל.

כבר הוכחנו בעבר (בפרשת נצבים וילך תשס"ב) כי הביטוי "נִצָּבִים" משמעותו מעמד של גילוי שכינה והדגשנו את התנאי של האחדות "כֻּלְּכֶם" כדי לזכות לנוכחות והתגלות של השכינה. בקביעה "כֻּלְּכֶם" ובפירוט: "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ", בא לידי ביטוי עיקרון ה"צדק החברתי", שמשמעותו, לכל אחד ואחת יש את הזכות להיות שותף בעבודת ד' ואת הזכות להיות חלק ממעמד גילוי שכינה וקרבה אל הקב"ה.

בתרבויות רבות ואצל עמים אחרים, הזכות לעסוק בדברים רוחניים, ללמוד אותם ולהנות מהם, שמורה ליחידי סגולה הפורשים מן הציבור. כאן המסר הוא הפוך, היכולת להביא לידי מימוש את היותו של עם ישראל "עם סגולה", תלויה במתן הזכות להתייצב לפני ד', לכולם ולכולן. הדלת לעולמות הרוחניים, הדרך לעיסוק בתורה (שהיא האפשרות היחידה כיום להתקרבות אל הקב"ה) חייבת להיות פתוחה בפני כולם. אסור שתהיה שמורה ל"אליטות". מנהיגי הציבור, המנויים בפסוק הראשון, מחויבים לדאוג לכך שגם החלשים יותר ייהנו מזכות זו.

כמו בכל דבר, למטבע יש שני צדדים. כל זכות יורדת לעולם כשבצדה מחויבות. המחויבות באה לידי ביטוי בברית הנכרתת עם כולם בפסוק הבא:

"לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (שם, שם יא).

הברית שמבטיחה את הזכויות, כוללת בתוכה גם את החובות.

הברית שמחייבת את ראשי העם לדאוג לשכבות החלשות, היא זו שמאפשרת את הברית בין הקב"ה ובין הציבור וזה מה שהופך אותנו לעם, כמבואר בפסוק הבא:

"לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (שם, שם יב).

ברית זו לא נכרתה רק עם הדור שעמד להכנס לארץ אחרי ארבעים שנה במדבר. הברית היא לדורי דורות:

"וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" (שם, שם יג-יד).

ננצל במה זו כדי לקרא לשר החינוך החדש ולרבנים הראשיים החדשים, לפתוח את העולמות העשירים של הרוחניות לכל שכבות החברה. להפוך את ארון הספרים היהודי לנגיש וידידותי לכל משתמש. להזמין את כל חלקי הציבור לקחת חלק בחוויה הרוחנית המיוחדת של חיים יהודיים מכל הבחינות. תקופה זו של תחילת השנה, משופעת באירועים רוחניים מכוננים, צריך להזמין את  כולם ליטול חלק פעיל בהם.

אם נדלג על שלב זה ונקפוץ היישר אל חיוביי הברית יש חשש שלא נשיג מאומה.

כבר קבע מורה הדרך של דור התקומה, הראי"ה קוק זצ"ל,
כי חיבת הדת וכבוד הדת קודמים לקיום הדת.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר