שנת תשע"ג | שבת פרשת נצבים וילך

שו"ת במראה הבזק: מזוזה, מקום קביעתה ואילו חדרים חייבים בה

(מתוך ח"ח)

 שאלה

בדירתנו החדשה, ישנם מספר מקומות אשר מעוררים שאלות בנושא מזוזה, כולל חדר ארונות, "חדר" כביסה קטן (בעצם, ארון), מרפסת למכונת החימום, מרפסת גדולה יותר, ומחסן בקומת חניון הבניין.

האם אנו נוהגים לחומרה לקבוע מזוזות בכל המקומות הללו -- או האם אנו חוששים שמזוזה נדרשת רק כשיש ארבע על ארבע אמות, ככה שעלינו למדוד כל מקום לגופו? (ואם כן, כיצד פוסקים לגבי המובן של ארבע על ארבע כאן?)

אם אכן יש לקבוע מזוזות במקומות הללו, האם נוהגים לעשות כן בצד ימין בכניסה למקומות הללו - או בצד ימין ביציאה ממקומות הללו (כלומר, בכניסה לחדר הגדול יותר)?

אם ראוי שהמקומות ייבדקו, אני כמובן אתכבד להביא לדירה את כבוד הרב (או מישהו אחר מארץ חמדה, אם עדיף).

תשובה

א.  כל חדר מגורים בשטח של ארבע על ארבע אמות חייב במזוזה¹.

ב.  חדר שאין בו ארבע אמות² על ארבע אמות פטור ממזוזה³. יש אומרים שאם החדר הזה הוא פתוח לחדר שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות, יש לקבוע מזוזה בפתח ביניהם בצד ימין של הנכנס לחדר הגדול⁴.

ג.   במרפסת יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הנכנס מהבית אל המרפסת, ויש אומרים בצד ימין של הנכנס מהמרפסת אל הבית. אין לברך על קביעת מזוזה זאת⁵.

ד.   נחלקו הפוסקים בחדר שיש בו שטח של ט"ז אמות מרובעות ואין בתוכו ריבוע של ארבע אמות על ארבע אמות אם חייב, ולמעשה נראה להקל⁶.

ה.   במרפסת למכונת החימום השיעור של ארבע אמות על ארבע אמות לא כולל את המכונה⁷.

ו.    יש להסתפק האם מחסן חייב במזוזה (אם יש בו ארבע אמות על ארבע אמות, או לפי היש אומרים אפילו אם אין בו ארבע אמות אם הוא פתוח למקום שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות), ולכן יש לקבוע מזוזה ולא לברך, או לברך על מזוזה אחרת קודם ויכוין גם על זה⁸.

ז.    חדר הארונות וחדר הכביסה חייבים במזוזה אם יש בהם ארבע אמות על ארבע אמות (או לפי היש אומרים אפילו אם אין בהם ארבע אמות אם הם פתוחים למקום שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות).
 

___________________________________________________________________

1  עי' בשו"ע יו"ד (סי' רפו) כל פרטי הדינים הנוגעים להגדרת חדר כחדר מגורים לענין חיובו במזוזה.

2  כידוע נחלקו הפוסקים בשיעור אמה, והיא בין 48-58 ס"מ. ולכן אם יש ריבוע של 2.32 מטר על 2.32 מטר יש לקבוע מזוזה ולברך עליה, ואם יש פחות מזה אבל יש ריבוע של 1.92 מטר על 1.92 מטר יש לקבוע בלי ברכה או לברך קודם על מזוזה אחרת ולכוין גם על זה. ועי' ב"משנה ברורה" (שו"ע או"ח סי' רעא ס"ק סח) ובביאור הלכה (שם ד"ה של רביעית) המביא את דעות הפוסקים בדין זה.

3  סוכה (ג ע"א) שו"ע (יו"ד סי' רפו סע' יג).

4  דעת רע"א (שו"ע יו"ד סי' רפו סע' יג) והחזו"א (יו"ד סי' קסח אותיות ד-ו). ועי' לקמן הערה 5.

5  כתב הרי"ף בהלכות מזוזה (הלכות קטנות ו ע"א) "ת"ר בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול אף אני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה אף כל שהוא מיוחד לדירה יצאו אלו שאינן מיוחדין לדירה יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל בית מה בית עשוי לכבוד אף כל שהוא עשוי לכבוד יצאו אלו שאינם עשויין לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית הלשכות והעזרות ת"ל בית מה בית שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קדש ואי קשיא לך הא דתניא בית שער אכסדרה ומרפסת חייבות במזוזה התם בשבתים פתוחין לתוכן". הרי"ף עומד על סתירה לכאורה בין שתי סוגיות בגמרא, הראשונה במס' יומא (יא ע"א) בה כתוב שבית שער אכסדרה ומרפסת פטורים ממזוזה ואילו במס' מנחות (לג ע"ב) כתוב שהם חייבים במזוזה. תירץ הרי"ף, שכאשר בתים פתוחים לתוכן הן חייבות במזוזה אבל כאשר אין בית הצמוד למרפסת או לגינה הן פטורות ממזוזה, וכ"כ הרמב"ם (פ"ו מהל' מזוזה ה"ז) . לעומתו התוס' (יומא שם ד"ה יכול) ורש"י (סוכה ח ע"ב ד"ה תיהוי) פירשו שמדאורייתא בית שער אכסדרה ומרפסת פטורים תמיד ממזוזה ואילו מדרבנן הם חייבים. הרא"ש בהלכות מזוזה (סי' טו) מביא את תירוצו של הרי"ף ואת תירוצו של ר"י בתוס'.

הטור (יו"ד סי' רפו) מסביר את דעת הרי"ף כך: "ובית שער והגינה פטורין ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב אף במקום שנכנסין לו מרה"ר חוץ מהמקום שנכנסין לו מהבית". משמע שהוא הבין שחידושו של הרי"ף הוא שכאשר הגינה או המרפסת משמשת ככניסה מהרחוב לבית אין לשים מזוזה רק בפתח הבית אלא גם בפתח החצר המוביל אליו. לפי דבריו אין לכלול בדברי הרי"ף והרמב"ם חיוב מזוזה בחצר או מרפסת שאין להם פתח לרה"ר אשר דרכו ניתן להיכנס לבית. כך פירשו בדברי הרמב"ם גם הבית מאיר (יו"ד סי' רפט) והחזו"א (שם) ראיה לפירושם ניתן למצוא בהמשך דברי הרמב"ם (פ"ו מהל' מזוזה ה"ח) "לפיכך אחד שערי חצרות ואחד שערי מבואות ואחד שערי מדינות ועיירות הכל חייבים במזוזה שהרי הבתים החייבין במזוזה פתוחין לתוכן, אפילו עשרה בתים זה פתוח לזה וזה פתוח לזה הואיל והפנימי חייב במזוזה כולן חייבין, ומפני זה אמרו שער הפתוח מן הגינה לחצר חייב במזוזה". משמע שהסיבה לנתינת המזוזה בשערי המדינות והמבואות היא שהם מובילים אל הבית ולכן נחשבים שערים אלו כשערי הבית, אבל אין חובה לשים מזוזה בפתח של חצר אשר איננו כניסה אל הבית מרה"ר. אולם ניתן להסביר דרך אחרת את דברי הרי"ף והרמב"ם. שבכל מקרה בו הבית פתוח אל המרפסת המרפסת חייבת במזוזה כי מעתה השימוש בה הוא שימוש של בית דירה שהרי חלק מעניני הבית נעשים במרפסת או בחצר הפתוחה אליו, ובכלל זה גם שער או חצר שכל תפקידם הוא להוביל אל הבית נחשבים כתשמיש של הבית ולכן גם הם חייבים במזוזה. וא"כ כל גינה או מרפסת שבית פתוח לה חייבת במזוזה. וכן פשט לשון הרי"ף שלא חילק בין סוגי המרפסות הפתוחות לבית וכן משמע מהלכה ז בדברי הרמב"ם. כפירוש הזה כתב בשו"ת "אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' קפא).

לדעת הרא"ש (הלכות מזוזה סי' יא) כל מרפסת שמשתמשים בה לחלק מתשמישי הבית חייבת במזוזה ואע"פ שאין לה תיקרה ואע"פ שבית ללא תיקרה פטור ממזוזה זה משום שאין דרכו של בית בכך אולם מרפסת או חצר שדרכה בכך חייבת במזוזה היכא שהיא משמשת לתשמישי הבית. א"כ לדעת הרא"ש, וכן לדעת הרי"ף והרמב"ם ע"פ הפירוש השני, יש לקבוע מזוזה מצד ימין של הנכנס מהבית למרפסת כי המרפסת היא מקום החייב במזוזה. וכן כתב הט"ז (שו"ע יו"ד סי' רפט ס"ק ד) בשם המהרי"ל (סי' צד).

ה"בית מאיר" (שם) חולק על דברי המהרי"ל ופוסק שיש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס מהחצר או המרפסת אל הבית משום שבכל מקרה בו יש חדר עיקרי וחדר הטפל אליו אנו קובעים את המזוזה תמיד כדרך הכניסה מהחדר הטפל אל העיקרי. מקורו הוא בדברי המרדכי (הלכות קטנות סי' תתקסא, ח ע"א) "ואומר ר"י דוקא בין גברי לנשי ששניהם עיקר ושניהם פתוחים לר"ה אבל מבית לחדר או לעלייה שעיקר תשמישו ומוצאו ומובאו מבית לשם לא אזלינן בתר היכר ציר אלא יניחנו בחדר דלצורכו הוא עשוי". ופירש הב"מ שכוונת המרדכי היא כי תמיד קובעים את המזוזה ע"פ הכניסה לחדר העיקרי, היוצא שהמרדכי חולק על דברי המהרי"ל, וכותב הב"מ שיש לפסוק כמרדכי. לעומתו מביא הב"מ שם את דברי הגאון מליסא בשם תשובה ששלח לו אב"ד דק"ק גלוגא שמסביר בדברי המרדכי שהכוונה היא שצריך להחליט מה עיקר תשמישו של הפתח וכאשר הפתח הוא בשביל החדר הפנימי כי לחדר הפנימי א"א להיכנס אלא מהחדר החיצון אז בעינן לקבוע את המזוזה לימין הנכנס לחדר הפנימי כי הוא עיקר תשמישו וקביעתו של הפתח. וא"כ דברי המרדכי מסכימים על דעת המהרי"ל שיש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס לחצר או מרפסת שאין לה פתח לרה"ר אלא אפשר להיכנס אליה רק מהבית. וכתב הגאון מליסא שהוא עשה למעשה כדעת המהרי"ל ע"פ תשובת אב"ד דק"ק גלוגא אע"פ שיש לו להשיב על דבריו. וע"ע בפי' דברי המרדכי בספר "חובת הדר" (פרק ח הערה ו).

גם החזו"א (שם) חלק על פסק המהרי"ל וטעמו הוא משום שיש לפסוק להלכה כדעת הרמב"ם שכן פסק המחבר (שו"ע יו"ד סי' רפו סע' ז) וכן דעת רוב הראשונים וא"כ המרפסת מצד עצמה אינה חייבת במזוזה. לכן יש לקבוע מזוזה לימין הנכנס מהמרפסת לבית ע"פ דברי רע"א (שו"ע יו"ד סי' רפו סע' יג) שכתב שאע"פ שחדר הקטן מד"א על ד"א פטור ממזוזה יש לקבוע מזוזה בכניסה ממנו חזרה אלא הבית משום שחדר הפטור ממזוזה נחשב כשוק וממילא בפתח ממנו אל הבית יש לקבוע מזוזה כמו בפתח הבית הפונה לרה"ר, כדברי רע"א נמצא גם בשלטי גיבורים (הלכות קטנות ו ע"ב אות ב לשון ריא"ז). אולם על חידושו של רע"א חלק באג"מ (שם) משום שאע"פ שהחדר הקטן פטור ממזוזה אין לראות בפתח שבינו לבין הבית כניסה אל הבית שהרי א"א להיכנס משם לבית אלא רק לצאת מהבית אל החדר ומכיון שהפתח אינו משמש ככניסה לבית יש לפוטרו ממזוזה מכל צדדיו.

על כן מביא בשו"ת "יחוה דעת" (ח"ד סי' נא) שהיו פוסקים שפטרו את פתח המרפסת ממזוזה כי המרפסת אינה חייבת במזוזה כדעת הרמב"ם ע"פ פירוש הטור וכן פסק השו"ע, וכן אין לשים מזוזה בכניסה מהמרפסת לבית כי אין דרך כניסה משם אל הבית. אך להלכה כתב שיש להניח מזוזה כדעת המהרי"ל לימין הנכנס למרפסת אך בלא ברכה משום החשש לדעת הרמב"ם. ואילו באג"מ (שם) כתב להעמיד את דינו של הט"ז, וכ"כ בשו"ת "חלקת יעקב" (יו"ד סי' קסב) בשם רוב הפוסקים. ובשו"ת "שבט הלוי" (ח"ג סי' קנ) פסק כדעת החזו"א.

וע"ע בשו"ת "בנין ציון" (סי' צט) שהפסק בנדון הקרוב לדידן לקבוע שתי מזוזות בשני צידי הפתח, אולם עי' ב"חלקת יעקב" (שם) שכ' שאין לעשות כן משום חשש בל תוסיף. וכ"כ ב"שבט הלוי" (שם) שלא נראה לו לנכון להכריע בדרך זאת.

על כן למעשה משום דעת הרא"ש והפירוש השני בדעת הרמב"ם הבאנו כדעה ראשונה את דעת הט"ז והמהרי"ל. ועוד שלהסבר החזו"א אפשר ויש לפטור את הפתח ממזוזה בכל צדדיו. לענין ברכה יש לקבוע את המזוזה אם שאר מזוזות הבית כך שלא יהיה צורך לברך דווקא עליה.

עוד כתב החזו"א שכאשר המרפסת אינה משמשת מסיבות מסוימות לאחד משימושי הבית כגון אכילה לינה או שטיחת פירות אלא רק לאויר בעלמא לכ"ע אין לראות במרפסת מקום החייב במזוזה ולכן אין לקבוע לכ"ע את המזוזה לימין הנכנס למרפסת. ודבריו הם כדעת הרא"ש שלעיל.

באם שטח המרפסת קטן מד"א על ד"א, לדעת רע"א יש לקבוע את המזוזה לימין הנכנס מהמרפסת לבית ולחולקים עליו אין צורך בקביעת מזוזה לפתח זה. ועי' בהערות 2 ו 6.

6  דעת הרא"ש (הלכות מזוזה סימן טז) דאין חיוב אלא במקום שיש ריבוע של ארבע אמות על ארבע אמות, ודייק כן גם מלשון הרי"ף. הרא"ש הבין שאין כן דעת הרמב"ם שכתב בזה"ל (שם): "בית שאין לו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה. ואם יש בו כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות בשוה אע"פ שהוא עגול או בעל חמש זויות ואין צריך לומר שאם היה ארכו יתר על רחבו הואיל ויש בו לרבע ארבע אמות על ארבע אמות חייב במזוזה." וכן הביא הטור (יו"ד סימן רפו) שדין זה הוא מחלוקת רמב"ם ורא"ש, והב"י הכריע להלכה כדעת הרמב"ם. וכן בשו"ע (שם סעיף יג) כתב רק לשון הרמב"ם. והש"ך (ס"ק כג) כתב שכיון שגם דעת רבינו ירוחם הוא כהרא"ש, יש לקבוע את המזוזה בלא ברכה או לברך קודם על מזוזה אחרת ויכוין גם על זה.

הט"ז (שו"ע או"ח סי' תרלד ס"ק ב) כתב שבאמת גם הרמב"ם סובר כהרא"ש בזה, והביא כמה הוכחות לדבריו. קודם כל דייק מלשון "ארבע אמות על ארבע אמות בשוה" שצריך ריבוע דוקא. ועוד דאם כהבנת הרא"ש והבאים אחריו בדעת הרמב"ם, מה שכתב דאין צריך לומר שאם היה ארכו יתר על רחבו שהוא חייב אינו מובן, דודאי צריך לומר דמקום שהוא שמונה אמות על שתי אמות חייב דאינו דבר פשוט. אלא הכוונה שמקום שהוא כגון שמונה אמות על ארבע אמות חייב, ולא צריך ריבוע דוקא. ועוד דבהלכות סוכה (ד, ז) כתב הרמב"ם לשון דומה: "סוכה עגולה אם יש בהיקפה כדי לרבע בה שבעה טפחים על שבעה טפחים אף על פי שאין לה זויות הרי זו כשרה", ושם ודאי צריך דוקא ריבוע של שבעה טפחים על שבעה טפחים כדמוכח בגמרא (סוכה ז ע"ב-ח ע"א). והב"י עצמו (טור או"ח תרלה) פירש כן בדעת הרמב"ם שם. וכדברי הט"ז כתב גם ה"מרכבת המשנה" על הרמב"ם. אמנם ה"שלטי גבורים" (הלכות קטנות ו ע"ב אות ב) כתב כהבנה הראשונה בדעת הרמב"ם.

ונראה להלכה דכיון שדעת הרא"ש היא מפורשת להקל, ויותר נראה שגם דעת הרמב"ם כן (ואף שהרבה לא הבינו כן, ואילו ראו דברי הט"ז אולי היו חוזרים בהם), אין חיוב לקבוע מזוזה והרוצה להחמיר יחמיר לעצמו.

7  בספר "חובת הדר" (פרק ד הלכה ח) פסק דאם מיעט את החדר בבנין ולא נשאר ארבע אמות על ארבע אמות, אינו חייב במזוזה אלא אם כן יש מעל הבנין גובה עשרה טפחים ברוחב ארבע אמות על ארבע אמות. וכיון שמכונת החימום קבועה היא, הרי היא כמו בנין.

8  נחלקו התנאים במסכת יומא (יא ע"א) בבית התבן, בית העצים ובית האוצרות האם חייבים במזוזה. והרי"ף (הלכות מזוזה ו ע"ב) והרא"ש (הלכות מזוזה סי' טו) פסקו שחייבים, והרמב"ם (מזוזה פ"ו ה"ז) פסק שאינם חייבים אלא אם כן יש בתים המחוייבם במזוזה פתוחים לתוכם. המחבר (שו"ע יו"ד סי' רפו סע' ב) פסק כהרי"ף והרא"ש, אבל "ערוך השולחן" (שם סעיף ט) חשש לדעת הרמב"ם וכתב שלא לברך.

במחסן הסתפק בספר "חובת הדר" (פרק ב הערה יב) אם יש חיוב אפילו לדעת הרי"ף והרא"ש כיון שאין נכנסים לתוכו אלא לעיתים רחוקות, אלא שלא מצא מי שחילק בזה. ולכן נראה דיש לקבוע בלי ברכה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר