English | Francais

Search


שנת תשע"ד | שבת פרשת תזריע

פרשת השבוע: חדש אסור/מותר/רצוי מן התורה

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

השבת נזכה לקרא בפרשת תזריע ובמפטיר השמור לפרשת החודש.

תחילתה של פרשת השבוע עוסקת בלידה, שהיא ההתחדשות המשמעותית ביותר בחייו של כל אדם. המפטיר וההפטרה עוסקים בהתחדשות של השנה, עם הגעתו מחדש של חודש ניסן, החודש הראשון לחודשי השנה.

ננסה בדברינו הקצרים לברר ולו במעט, את משמעותו של החידוש בעיקר בתחום התורני.

מנהג נשות ישראל מדורי דורות היה להקדיש את ראש החודש, שכונה גם "חודש", לעיסוק ברוחניות ולהתחדשות מבחינה זו. גם מבחינה זו, הקשר בין הפרשה והמפטיר מאוד משמעותי.

הממונים על קידוש החודש היו הסנהדרין, שישבו בלשכת הגזית.

כך לשון הרמב"ם בספר המצוות עשה קנ"ג :

"והמצוה היא שצונו ית' לקדש חדשים ולחשב חדשים ושנים. וזו היא מצות קדוש החדש. והוא אמרו יתעלה (בא יב) החדש הזה לכם ראש חדשים. ובא הפירוש (ר"ה כב א) עדות זו תהא מסורה לכם. כלומר שמצוה זו אינה מסורה לכל איש ואיש ... אבל מצוה זו לא יעשה אותה לעולם זולת בית דין הגדול לבד. ובארץ ישראל לבד".  

(גם הרמב"ן החולק על הרמב"ם בהשגותיו שם, מסכים שלכתחילה בית דין הגדול הוא שמטפל בסוגיה זו).

בית הדין הגדול היושב בלשכת הגזית, הוא הממונה על שמירת ההלכה וההכרעה במחלוקות כמו שהרמב"ם מגדיר ביד החזקה:

"בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן. כל מי שאינו עושה כהוראתן עובר בלא תעשה שנאמר לא תסור מכל הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, ... אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה, ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא, ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות, כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן, ...דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבינו, ודברים שלמדין מן הדין אם הסכימו עליהן בית דין הגדול כולן הרי הסכימו,... כשהיה בית דין הגדול קיים לא היתה מחלוקת בישראל, ... משבטל בית דין הגדול רבתה מחלוקת בישראל זה מטמא ונותן טעם לדבריו וזה מטהר ונותן טעם לדבריו זה אוסר וזה מתיר"                             (פרק א הל' א-ד).

לכאורה, מדובר בסתירה מהותית. מי שממונה על החידוש, הוא הממונה על שמירת המסורת ומניעת חידושים.

הפתרון הוא בשילוב ובאיזון.

מצד אחד, השמרנות והרתיעה מפני החדש, סגרה את הדלת בפני רוחות פרצים, שיכולות להביא הרס וחורבן. מצד שני, בית המדרש שאין בו חידוש איננו בית מדרש, כפשוטו וכמדרשו. חדש אסור מן התורה הוא כלל הלכתי שקשור לחודש ניסן בתחום מאוד ספציפי ורק בו.חודש ניסן ופרשת החודש, הנקראת לקראת הגעתו, מזכירים לנו שיש צורך להתחדש תוך שמירה על המסורת והמדות שהתורה נדרשת בהן.

 

אשרנו שבדורנו זכינו להתחדשות לימוד התורה, גם בחלק הנשי של עמנו,

בהנחה שנזכור לסגור את הדלת והחלון בפני רוחות פרצים.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר

Dedication

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

 סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד 


לע"נ

שמואל רוזנהק ז"ל

נלב"ע ו' באייר תשע"ג

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.