שנת תשע"ה | שבת פרשת ויגש

חמדת הארץ - שנת השבע: סיקול אבנים וגידור בחצר בשמיטה

שאלה

לפני כמה שנים, חידשתי את הגינה שבחצרי, ניקיתי את הפסולת ובניתי גבול של אבנים מהאבנים שפיניתי מהפסולת. ערמתי את האבנים אחד על השני, ללא חיבור ביניהם. הגשם גרם לאבנים ליפול. מפעם לפעם, אני עורם אותם שוב. בגינה זו אני מגדל פרחים, ליופי בלבד. האבנים גודרים את הגינה וזה נראה יפה, וגם עוזר למנוע מילדים קטנים לדרוך על הפרחים.

האם מותר לי לערום את האבנים בשנת שמיטה?

תשובה

א.       אין איסור לבנות גדר בשמיטה¹, אלא אם כן יש פירות בשדה, והגדר מונעת אנשים מלקחת את הפירות.

ב.       אסור לסקל אבנים מהשדה, אמנם במצב הנידון, שאין עצים בשדה, ומתוך הפעולה ניכר שמטרת הסיקול היא בניית הקיר², מותר להוציא את האבנים ולהחזיר אותם לקיר. ויש מצדדים להתיר בכל מקרה לסקל אבנים בחצר הסמוכה לבית³.

________________________________

1  המשנה במועד קטן (א, ד) כותבת שמותר בשביעית לבנות כדרכו גדר לשדה. ותוספות יום טוב (שם) כותב שלא מצא שהרמב"ם פסק כך, לכן הוא מתקן ומוחק מהמשנה דין זה. אלא שבאמת פסק הרמב"ם (שמיטה ב, יד) שמותר לבנות גדר בשמיטה בין שדהו לבין רשות הרבים, ולא בין שדהו לשדה חבירו. ו'דרך אמונה' (אות צז) מדייק ממהר"י קורקוס (על שמיטה ב, יג) שמדובר רק בשדה, ולא בחצר, ובחצר מותר לבנות גדר גם בינו לבין חצר חבירו.

2  המשנה בשביעית (ג, ז) כותבת שאדם שיש לו אבנים בשדהו שמפריעות לו, מותר לו לסקל את האבנים (להוציאם מהשדה) ובתנאי שמוכח שלא עושה זאת לצורך השדה - אם יש מתחתיהן סלע או קש שאינם ראויים לזריעה, או שלוקח דווקא את האבנים העליונות. ופסק הרמב"ם (שמיטה ב, ח ולמד מסוף משנה ג, ו) שאם אינו מסקל את האבנים לצורך שדהו או שהתחיל בערב שביעית לסקל, יכול לסקל את האבנים עד לארץ, ואין צריך להשאיר אבנים נוספות. ורדב"ז (שם) מבאר שהרמב"ם למד מהירושלמי (שביעית על משנה זו) שגם אם אין הוכחה מתוך הסיקול עצמו, שהוא לא נעשה לצורך הקרקע, הסיקול מותר לצורך אחר. והדרך אמונה (נז) מסביר שכיון שכבר יודעים שאינו נוטל אבנים לצורך הקרקע, הדבר מותר. וערוך השולחן (כ, יח) מסביר שבכל מקרה אדם שמסקל את שדהו אין מראית עין, כיון שיש אבנים שמותר לקחת, אין אדם שמסתכל שם לב אילו אבנים הוא לוקח. ובשבט הלוי (ו, קסז) כתב לגבי לקיחת אבנים לצורך בניין מהקרקע בזמננו שבדרך כלל לא לוקחים לצורך בנין מחצירות הבתים, אבל במקרה דנן, וודאי הרגילות היא לבנות גדר מאבנים שבחצר. (ובחזון איש (שביעית יט, יד) מסתפק אם נהנה מכך שהקרקע ראויה לזריעה, אם כוונתו אוסרת את הפעולה הזו,

3  מנחת שלמה (א, נא אות י) מסתפק אולי כיון שהחצר סמוכה לבית מותר לסקל בכל מקרה, כיון שברור לרואים שהמסקל עושה זאת משום נקיות החצר, ולא על מנת לזרוע.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר