שנת תשע"ה | שבת פרשת שלח

פרשת השבוע: מאבקי עצמאות, שלטון ומלוכה (חלק ג')

בשבועיים האחרונים דנו באריכות בשאלה: מה קרה בתקופת המעבר בין מלכות שאול למלכות דוד: ובעיקר בשאלה: מה הפריע לדוד למלוך על כל ישראל אחרי מות שאול?

השבוע נדון בשאלה: מדוע המליך אבנר את איש בושת ולא עזר לדוד לקבל את המלכות על כל ישראל: והרי אבנר היה זה שסירב לפגוע בכהני נב שסייעו לדוד, כפי שיתבאר בהמשך דברינו.

על הפסוקים בתחילת ספר שמואל ב:

"וְאַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם: וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרַיִם וְעַל בִּנְיָמִן וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה" (ב' ח-ט)  

מבאר רש"י: "מקרא היה דורש שעתידין שני מלכים לעמוד מבנימין, שאמר לו הקדוש ברוך הוא ליעקב 'ומלכים מחלציך יצאו' (בראשית לה יב) וכבר נולדו כל בניו חוץ מבנימין".

מכיוון שהברכה נאמרה בלשון רבים "מלכים" והיא נאמרה בלשון עתיד, מוכח היה, לדעת אבנר, שיהיו לפחות שני מלכים מצאצאי בנימין. כיון שעד כה מלך רק שאול, יש צורך להבטיח, כדי לקיים הנבואה, שלפחות עוד מלך אחד ימלוך משבט בנימין.

פירוש זה מהווה סנגוריה גדולה על אבנר בן נר. מקורו של רש"י במדרש: "ר' ברכיה ור' חלבו ור' שמואל בר נחמן 'ומלכים מחלציך יצאו' זה ירבעם ויהוא, רבנן אמרי אפשר אבנר אדם צדיק והוא חולק על מלכות בית דוד, אלא מדרש דריש והמליך את איש בושת, הה"ד 'ומלכים מחלציך יצאו', זה שאול ואיש בושת" (בראשית רבה (וילנא) פרשת וישלח פרשה פב).

מעיון במדרש  מוכח כי רש"י בחר לפרש כרבנן וכנגד שלשת האמוראים, שמופיעים כדעה ראשונה. לדעתם אין מקור בפסוק לסנגוריה על אבנר.

גם מעיון בפסיקתא מוכח שדעת רבנן אינה מקובלת על הכל. וז"ל: "ומלכים מחלציך יצאו זה שאול המלך שעמד מבנימין תחילה למלכים שנאמר ויהי איש מבנימין ושמו קיש בן אביאל (שמואל א' ט' א')" (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ג - ביום השמיני).

לדעת הפסיקתא לשון הרבים המופיעה בפסוק בבראשית איננה מהווה מקור לכך שדווקא מבנימין יצא יותר ממלך אחד.

פירוש רש"י הוא גם כנגד הדעה בסוגיה בסנהדרין שם מצינו: "למאן דאמר מיחה - מאי טעמא איענש? - אמר רב נחמן בר יצחק: ששהא מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה" (דף כ ע"א). מוכח שלדעה זו אי אפשר לסנגר על אבנר בהסתמך על הפסוק מספר בראשית.

על כן נשתדל לבאר את הפרשיה בדרך המבוססת על דברי חז"ל: אבנר טעה ולכן נענש על ש'שיהא' מלכות בית דוד! ננסה לבאר מה גרם לטעותו של אבנר ומה עמד מאחורי מעשיו?

כדי להבין את מעשיו של אבנר צריך להבין מי היה אבנר בן נר. שמו מעורר סקרנות שהרי משמעות שמו המלאה היא 'אבנר-אני אבא של נר'- 'בן נר-אני הבן של נר'.

שם זה מזכיר לנו שם אחר - אבימלך. 'אבימלך משמעותו אבי היה מלך וגם אני אבא של המלך הבא'. יש לזה משמעות רבה כי מדובר על בנו של גדעון, האיש הראשון שעם ישראל הציע לו במפורש את המלכות והוא סירב. בנו אבימלך שתפס את השלטון בכוח, באמצעות מסע רציחות נוראי, הכריז אבי כן היה מלך ואני אעביר את המלכות לבני אחרי. אבימלך הבין שההבדל בין שופט למלך בא לידי ביטוי בהעברת השררה לדור הבא (עיינו בספר שופטים בפרקים ח-ט).

בשבוע הבא נמשיך לברר עניין עקרוני זה, שיש לו גם השפעה על שאלות הלכתיות מעשיות בימנו.

נסיים בתפילה כי ממשלת ישראל תפעל יותר ויותר כמי שממשיכה את עקרונות הצדק והשלטון על פי מורשת נביאי ישראל וחכמי התורה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר