|
 שנת תשע"ה | שבת פרשת שלחשו"ת במראה הבזק: נישואיה של "גרושה" מקדושין רפורמים לכהן שחזקתו מסופקת(מתוך ח"ג) מונטוידאו, אורוגואי Montevideo, Uruguay אדר א' תשנ"ה שאלה לפני מספר חודשים, מסרתי לאשה גט שסודר ע"י כתבו ותנו. לאחר מסירת הג"פ בפני ב"ד של ג' אמרתי לאשה כנהוג שהיא אסורה לכהן ולא יכולה להתחתן לפני צ"ב יום. אשה זו פנתה אליי לפני מספר ימים בהודעה מצערת שהיא רוצה להנשא אולם מתברר לה שחברה הוא כהן. בחקירה ובדיקה של הנושא התברר כך: הנשואין הראשונים של האשה היו על ידי רב רפורמי. אני מצרף צילום של הכתובה כדי להתרשם מבורותו של אותו רב. כמו כן קשה להניח שהיו עדים כשרים כל שהם בחופה זו. (באורוגואי יש מעט משפחות דתיות וכל פעם שצריכים עדים כשרים צריך להזמינם במיוחד. אני נוהג לקחת עימי תמיד אדם יר"ש לחתונות שכן ידוע לי שלא יהיו עדים כשרים באופן רגיל. כמו כן בחופות של הרב הנ"ל הכלה מוסרת טבעת לחתן ואומרת אני לדודי... ואולי בכך בטלים הקידושין כפסק הרב משה פינשטיין. לאשה אין ילדים מנשואין אלו. מצד החתן המשפחה איננה דתית לפחות מזה שלושה דורות. הסבא של החתן נולד בארגנטינה ולא קיבל חינוך יהודי או דתי, אביו של החתן אפילו לא עשה בר מצוה שהוא דבר המקובל אפילו במשפחות לא דתיות וכן הם אינם עולים לתורה כלל. כמו כן שם המשפחה של החתן הוא שם משפחה שאיננו מיוחד לכהנים. מוכרים לי בעלי שם זה שהם לויים וישראלים בקהילתנו. שאלתי היא כמובן האם ניתן למצוא צד להיתר בנדון. ברור שאם היינו יודעים על מצב זה לפני מסירת הגט היה יותר פשוט ויתכן שהיינו פוסלים את הקידושין בלבד, כדעת הרב משה פינשטיין שאין קידושיהם קידושין ואין צריך לחוש להם כלל (אבן העזר ח"א, סימן ע"ו-ע"ז וכן באבן העזר ח"ג סימן כ"ג וכ"ה). ושמא בכגון זה יש לחוש לדברי הרמ"א שכתב שבמקום עיגון ודוחק יש לחוש לדברי המקילים. אולם כעת שנמסר הג"פ, האם ניתן לבטל את הקידושין הראשונים שהיו על ידי רב רפורמי ולומר שהג"פ ניתן לחומרא ולמרות שיש כאן ריח גט להתחשב בספק שקיים לגבי חזקתו של החתן ככהן ולהתיר הנישואין? כמו כן יש להתחשב בכך שלמרות שלבני הזוג חשוב להנשא כדת משה וישראל, אם לא יהיה דרך להנשא כהלכה הם יתחתנו בנישואין אזרחיים בלבד שיש במדינה זו או ילכו לרב הרפורמי שישיא אותם. תשובה יש לוודא אם נכחו ב"חתונה" עדים כשרים אם לאו1. אם אי-אפשר לוודא את הדבר, יש לסמוך על פסקו של הגר"מ פיינשטיין באבן העזר חלק ד' סי' מו, לתלות שלא היו שם עדים כשרים, וממילא הקידושין בטלים2. משביטלנו את הקידושין על סמך הנ"ל, גם בטל הצורך בגט שניתן, ועל כן אין כאן דין של ריח גט3. יש להבחין בין מקרה זה לפסק הרמ"א (שו"ע אבן העזר סי' ו סעיף א) המדבר בגט בגלל קול, כי שם יש מקום לומר שאכן היו קידושין, וממילא הגט הינו גט, מה שאינו כן בנדון דידן4. ____________________________________________________________ 1 כך כתב הגר"מ פיינשטיין באה"ע (חלק ג סי' כג וחלק ד סי' מו), וכך משמע מדבריו שם (חלק א סי' עו-עז) שמצריך אפילו קבלת עדות על הנוכחים כדי לפסול אותם לעדות. 2 אעפ"י שנראה, שזה סותר את מה שכתב בחלק א סי' עז, שמצריך קבלת עדות על הנוכחים כדי לפוסלם, סמכנו על השו"ת הנ"ל, שהיא יותר מאוחרת, וגם שכתב כך גם בחלק ג סי' כג. וייתכן ששם החמיר בעל "אגרות משה" משום שהיה סיכוי גדול יותר לעדים כשרים, אבל לפי שכתבת, אצלכם רוב הסיכויים שלא נכחו עדים כשרים. ויש נימוק נוסף ב"אגרות משה" הנ"ל (גם בחלק ג כה ובחלק ד יג) לפסול הקידושין אפילו אם נכחו עדים כשרים, והוא שמעצם סידור הקידושין של הרפורמים נראה, שאין הכסף שהחתן נותן לכלה פועל את מעשה הקידושין, שהרי שני הצדדים נותנים טבעות זה לזה, ולכן נראה שלא לקניין קידושין מתכוונים, אלא שהקידושין עצמם נגמרים בדיבור והסכמה, והמתנות הן רק לחיבה. 3 עיין תשובת הרשב"א (ח"א סי' שד וח"ד סי' כד), וכעין זה הובא ב"בית יוסף" (אה"ע סי' יג בד"ה ומש"כ רבנו וכן היא מסקנת אדוני אבי הרא"ש וכו') "וכל שלא היתה צריכה גט ממנו, אפי' נתן לה גט, אינו פוסל לכהונה, שזו לא נתגרשה מאישה אלא מאיש שאינו אישה וכו', ואין חוששין משום הרואים, דכל שהגט אינו גט, חספא בעלמא הוא ואינו פוסל לכהונה". 4 מה שכתב הרמ"א בקול קידושין "אעפ"י שהוא ברור, שאין ממש באותן קידושין", היינו במדובר שמובא מה"בית יוסף", שהאשה ואביה מכחישים את העד שהעיד, שהי' שם מעשה קידושין, שראה הוא ועמו עוד עד אחד, שעכשו הוא מת, שמצד הדין שעד אחד בהכחשה לאו כלום הוא. שבכהאי גוונא כשבית-דין חייבו והצריכו גט מחמת הקול, שראו, שאם אמנם מצד ההכחשה אין כאן עדות מספקת, אבל לפי הקול שיצא, במציאות יתכן שהיו הקידושין כפי עדות המוכחשת, ובגלל זה חייבו את מתן הגט לחומרא. מה שאין כן בנדון שלנו, שהגט שניתן אינו אלא חספא בעלמא, שעל כן אין כאן אפילו דין של ריח הגט, לפי הכרעת פסקו של הגר"מ פיינשטיין. אמנם עיין בשו"ת הרשב"א (ח"ד סימן ד"ש) שמשמע שחולק עי"ש. ובזה מיושבת הסתירה בין הרשב"א שבהערה 3 לתשובתו בח"א סי' תקנ ובשאלות המיוחסות קלב, ועיין "בית שמואל" (סי' ו ס"ק ג).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
|
|
לע"נ מרת סוזי (שרה) ונגרובסקי ע''ה נלב"ע י' בתמוז תשע"ד לע"נ הרב אשר וסרטיל ז"ל נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט לע"נ רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה בת יעיש ושמחה סבג ז"ל לע"נ ר' מאיר בן יחזקאל שרגא ברכפלד ז"ל לע"נ מר שמואל שמש ז"ל חבר הנהלת ארץ חמדה נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד לע"נ הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד |