English | Francais

Search


שנת תשע"ה | שבת פרשת דברים

חמדת דף היומי: מתי יש חיוב להסדיר את הכתובה לפני הגירושין?

הרב עקיבא כהנא

כתוב במשנה (נדרים סה ע"ב) ש'פותחים לאדם בכתובת אשתו'. כלומר, אדם שנדר הנאה מאשתו, או שנדר שעליו לגרשה, פותחים לו פתח להיתר הנדר, בכך שהוא צריך לשלם ממון רב לצורך הכתובה ואין לו, ולא חשב על זה בשעה שנדר, ולכן יש להתיר את הנדר. והמשנה מביאה סיפור שהיה עם רבי עקיבא שהתיר אדם לאשתו, למרות שהוא נדר לגרשה.

 

השאלה הנשאלת היא מה חשב אותו אדם בדעתו בשעת הנדר, ומה מחדש לו החכם בפתח שהוא פותח לו?

 

בתשובות הגאונים (מד , חדשות סימן ב) ביאר מה היה בדעתו של הנודר:

כסבור היה שיכול לעמוד בשבועתו ולבסוף איגלי ליה דלא יכיל.

או דחשב דאית לה שיעור כתובתה וכד חפיש במיליה לא אשכח.

או דחשב שיכול הוא לגרשה ותהוי כתובתה עליה כהלואה חוב, ולבסוף איגלי ליה דלית ליה מן דינא למעבד הכין.

 

כלומר, יש לדעתו שלוש אפשרויות לפרש, כאשר השלישית היא שאדם אינו יכול לגרש את אשתו ולהשאיר את הכתובה עליו כחוב. על דין זה ישנה מחלוקת בראשונים המובאת בטור ושולחן ערוך (אבן העזר) סימן קיט.

 

הרשב"א (א, א'רנד) הביא את דעת הרי"ף שאכן אין לגרש אשה אם אינו יכול לפרוע כתובתה, והביא ראייה ממשנה (כתובות נא) שאדם שאשתו חלתה ורוצה לגרש אותה על מנת להפטר מתשלומי רפואתה, יכול לגרשה ולומר: 'הרי גיטך וכתובתך', וניתן ללמוד משם שחייב לתת לה כתובה מיד בזמן הגירושין (היה מקום לדחות את ראיית הרי"ף המובאת ברשב"א שרק במגרשה להפטר מרפואתה, שלא הגיוני שהוא גם יגרשה וייפטר מלתת לה רפואה, וגם ישאיר את הכתובה עליו כחוב, הדין כן).

 

בדק הבית חלק על הרשב"א וסובר שאין לתלות כתובה בגירושין (וגם הרשב"א עצמו חלק על דברי הרי"ף). וכן פסק הרמ"א (אבן העזר קיט, ו) שהאשה אינה יכולה לעכב את הגירושין בטענה שהכתובה לא תשולם לה.

 

חלקת מחוקק (ה) הביא שהריב"ש (צא) כתב שאין האשה יכולה לדון על הכתובה לפני שמגרשה, כיון שעוד לא נוצר חיוב, אלא בזמן הגירושין. בית שמואל (ו) אומר שמה שכתב בתשובת רשב"א שאינו רשאי לגרש אשתו בלי שיש לו כתובתה, זה כשמגרש במקום שאין איסור, אבל גם לא ראוי לגרש, כמו באופן שחלתה, או באופן שזה נישואין שניים ואינו שונא אותה, אז כיון שאין ראוי לגרש, אז אם אין לו כתובה אסור לו לגרש, אמנם באופן שיכול לגרשה על פי דין, ואין עכבה, אז גם באין לו כתובה מותר לגרש.

 

כמו כן בבאר היטב (ו) מובאת ראית הפרי חדש מפרק הניזקין (גיטין נח, א באגדות החורבן) שהיה עוזר של נגר, שנתן עיניו באשת הנגר, וגרם לנגר לגרש את אשתו. אחרי שהוא גרם לו לגרש אמר הנגר שהוא רוצה לגרש, אבל אינו יכול כיון שכתובתה מרובה, ואמר לו העוזר שהוא ילווה לו. לאחר מכן הגמרא מתארת את צערו של הנגר, וממשיכה את הסיפור, ומכל מקום רואים שעל מנת לגרש אדם חייב שיהיה לו כסף כתובה. והיו שטענו כנגדו שאין מביאים ראייה מהגדות.

 

רבי יוסף ענגיל (תשובה בכתב יד, בכתב העת ישורון ז) כתב שיש להביא ראייה מהמשנה שלנו (נדרים) לדעות שלא ניתן לגרש בלי לשלם את הכתובה, והראייה מזה שכתוב שרבי עקיבא "חייבו ליתן לה ד' מאות זוז' ונראה מלשון זאת, שזהו חיוב מיוחד, ומזה ניתן ללמוד שרבי עקיבא חידש שצריך לשלם כתובה מיד, (וכפירוש הגאונים דלעיל).

 

סיכום: המשנה קובעת שאדם שנדר נדר שגורם לו לגרש את אשתו, ניתן לפתוח לו פתח להתיר בגלל שצריך לשלם כתובתה, ומפירוש הגאונים נראה שחייבים לשלם את הכתובה מיד עם הגירושין. אמנם נחלקו הפוסקים האם אדם שאינו יכול לשלם את חוב הכתובה, רשאי לגרש את אשתו, או שאינו רשאי לגרש אם לא יוכל לשלם מיד את חוב הכתובה.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

 

לע"נ

הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.