שנת תשע"ו | שבת פרשת ראה

חמדת הדף היומי: 'עלך קסמיכנא' - חיוב הלכתי במקרה של הסתמכות על דברי אדם אחר

בגמרא (בבא קמא ק עמוד א) מסופר על ריש לקיש שהראה דינר לרבי אלעזר ושאל אותו אם הוא חושב שהדינר טוב, כלומר סחיר. ריש לקיש הוסיף ואמר לרבי אלעזר 'חזי (ראה) דעלך קסמיכנא (על דבריך אני סומך)'. הגמרא ביארה שהסיבה שריש לקיש אמר לו שהוא סומך על תשובתו, היא בגלל שדעת ריש לקיש שיש לפסוק כשיטת רבי מאיר הסובר שדנים 'דינא דגרמי' (חיוב על נזק לא ישיר) ולכן אם רבי אלעזר יטעה הרי שיהיה חייב בתשלום פיצוי לריש לקיש.

לדעת תוספות (שם, ד"ה אחוי) כיון שרבי אלעזר נחשב כאדם הצריך למידה נוספת בענייני כספים, ולא נחשב למומחה, לכן רבי אלעזר היה חייב גם במקרה שריש לקיש לא היה אומר שהוא סומך על דבריו, כמו שנאמר שם בגמרא (צט ע"א) בעניין אחריות השוחט. אמנם, לדעת הרי"ף (שהובא בתוספות) שולחני הנותן עצה יתחייב רק במקרה שבו הלקוח אמר לו שהוא סומך על דבריו.

שולחן ערוך (חו"מ שו, ו) הכריע כדעת הרי"ף, ורמ"א הביא את דעת תוספות אך כתב שסברא ראשונה של הרי"ף היא העיקרית.

וכתב הש"ך (שם ס"ק יב) שטעם הרי"ף הוא שלא מסתבר שהגמרא הביאה את דברי ריש לקיש שאמר 'עלך קסמיכנא' ללא צורך וללא נפקא מינא.

הש"ך (שם) הביא את דעת מהר"ם בן ברוך שגם לדעת הרי"ף אם אדם מגיע להדיוט - כלומר, אדם שלא ידוע שיש לו ידיעה בנושא, ולא אומר לו 'עלך קסמיכנא' הוא פטור. ש"ך תמה על סברא זו היכן מצינו שמומחה חייב יותר מהדיוט? נתיבות המשפט (יב) תירץ שאדם שמגיע להדיוט יכול לומר ההדיוט שהוא לא חשב שסומכים על דבריו, אך מומחה שמגיעים אליו לשאול אינו יכול לטעון כן.

דין 'עלך קסמיכנא' מופיע בפסקי דין רבים, והוא מעורר דיון בכמה סוגיות:

א.       חיוב עו"ד ברשלנות מקצועית - בשו"ת משפטיך ליעקב (א, א) דן באחריות עו"ד לניסוח רשלני של חוזה קניית דירה, דעתו היא שכיון שברור לכל בר דעת, שהלקוח סומך על עורך דינו מבחינה מקצועית, הרי שאם היה כשל בחוזה, ניתן לחייב את עורך הדין בפיצוי מדין 'עלך קסמיכנא'. כמו כן לדעת הנתיבות (שו, יא) כל שכיר חייב כשטעה מדין הסתמכות, גם אם לא אמרו לו במפורש שסומכים על דבריו וכן כתב גם הרב שלמה בן שמעון (בירחון בית הלל יח, עמודים טו - יח)

ב.       הדרכה לקויה לשימוש במוצר - בפס"ד 0308 של רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית' נפסק שאדם שהדריך בצורה לא נכונה את קונה המוצר וכתוצאה מכך נגרם נזק למוצר הקנוי, הרי שהמוכר חייב לשלם את הנזקים שנגרמו כתוצאה מההדרכה הלקויה, זאת מכיוון שברור שהקונה ילך אחר עצת המוכר, גם ללא אמירת 'עלך קסמיכנא'. בפס"ד 74083 של ארץ חמדה גזית אף חידשו הדיינים שבמקרה שבו הקונה לא קיבל הדרכה למוצר הדורש הדרכה, יש לחייבו מאותו הדין, כיון שהקונה מסתמך על דבריו.

ג.        הטלת אחריות נזיקית לאדם המפעיל מקום שיש בו מכשול - בפס"ד 74115 של רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית' הובאו דבריו של הרב מנדל שפרן (משפטי הלוי ב, עמוד מג) שיש לחייב מפעיל אולם שקרס משום שכל הנכנס לאולם סומך על בעל האולם שהמקום שאותו הוא מפעיל הוא מקום תקין. נמצא שהוא מסתמך על מפעיל האולם, ולכן מפעיל האולם חייב בנזקיו. בדומה לכך בפס"ד 70016 של רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית', הועלתה סברה שאדם שאומר לנהג השואל אותו אם המכסה שעל הכביש הוא בטוח, שהמכסה בטוח, והמשאית ניזוקה כתוצאה מעצה זו, המייעץ חייב בנזקי המשאית. וכמו כן בכתב עת 'שערי צדק' חלק ג דנו הרב אליהו זצ"ל והרב ד"ר רצון ערוסי בנושא האחריות של מהנדס או החנות שבה קנו את חומרי הבנייה לטיב הבנייה, עי"ש.

לסיכום: בגמרא מבואר כי במקרה שבו מישהו מתייעץ עם אדם אחר, והוא יעץ לו עצה שגרמה לו להפסיד ממון, אם הוא סמך על דבריו היועץ חייב לפצותו, נחלקו הראשונים האם זה בתנאי שציין במפורש  שהוא סומך עליו, על מנת שהיועץ יתחייב. לדין זה יש השלכות לחיובי תשלומים במקרים מגוונים כמו רשלנות מקצועית של עו"ד, הדרכה לקויה לשימוש במוצר, והטלת אחריות נזיקית לאדם המפעיל מקום שיש בו מכשול.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר