שנת תשע"ז | שבת פרשת וירא

שו"ת במראה הבזק: אשה המסרבת לקבל גט כדי להחזיק בילדיה ומונעת מהם חינוך יהודי

(מתוך ח"ג)

ונציה, איטליה                                                                 Venice, Italy

מר-חשון תשנ"ה

שאלה

מהו הדין לגבי אשה שהביעה רצונה בכתב לקבל את גטה מבעלה ובסוף התחרטה?
ליתר בהירות, האשה שעליה אנו מדברים היא גיורת שעזבה בכלל את שמירת המצוות ובזכות סירובה לקבלת הגט דייני הגויים נותנים לה זכות להחזיק בילדיה, שכמובן אינם יכולים לקבל חינוך יהודי.

תשובה

לפי העובדות המתוארות בשאלה וההבהרות שניתנו בעל-פה, הרי שבית-הדין במילאנו יוכל - אחרי בירור יסודי של אמיתות העובדות על-ידי גביית עדות וכדומה - להתיר לאיש לשאת אשה אחרת.

ההיתר יסתמך על חלק מן הנימוקים דלהלן, וכפי שיעלה הבירור:

א.     אם בית-הדין יחליט על-פי העובדות, כי האשה הגיורת חזרה לסורה ולמעשיה הראשונים, דינה לפחות1 כמשומדת, ולפיכך יכול בעלה לזכות לה גט ולשאת אשה אחרת2.

ב.     אם בית-הדין יחליט להחשיבה עדיין ליהודיה לכל דבר ולהחיל עליה דין מורדת, כי אז יוכל בית-הדין, כעבור י"ב חודש מאז שנפרדו3, להתיר לו לשאת אשה אחרת אחרי השלשת גט. אמנם, הנהוג הוא להתיר רק במאה רבנים4, אך במקום עיגון5 יש מקום להתיר הנישואין גם בלא היתר מאה רבנים6.

ג.      אפשר שהבירור יעלה, שהאשה היא עוברת על דת7. גם אז ניתן להתיר לו לשאת אשה אחרת8, ואף במקרה זה הנהוג הוא שיהיה על-ידי מאה רבנים9.
 ___________________________

1    עיין "אוצר הפוסקים" לשו"ע אה"ע (סי' א סעיף י אות פא ס"ק ה) שיש פוסקים, המתירים בגיורת שחזרה לסורה, לשאת אשה אחרת אף בלא זיכוי גט.

2    שו"ע אה"ע סי' א סעיף י ברמ"א.

3    רמ"א אה"ע סי' עז סעיף ב.

4    כך פרשו הרבה פוסקים, והובאו דבריהם ב"אוצר הפוסקים" (לסי' א סעיף י הנ"ל), ועיין ב"משפטי עוזיאל" (סי' ז) העוסק באשה שהותרה בערכאות לדונה בדין המורדת - נידון הדומה לנידון דידן.

5    בייחוד אם הבעל לא קיים מצוות פריה ורביה. ולדוחק השעה יש לצרף את החשש שהילדים יוצאו לשמד, אם לא יובאו לרשות אביהם אשר ידאג להם לחינוך היהודי.

6    עיין תשובות ר' עקיבא איגר תנינא (סי' פב).

7    עין פרטי הגדרים בזה באה"ע סי' קטו.

8    עיין ברמ"א שם סי' קטו סעיף ד.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר