English | Francais

Search


שנת תשע"ח| שבת פרשת חוקת

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: טומאת אהל

על פי הערך: טמאת אהל, שבאנציקלופדיה התלמודית כרך כ

"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים" (יט יד)

האם מטוס הנושא מת במטענו, או עובר מעל בית קברות, נחשב אוהל המת?

גדר טומאת אוהל. טומאת אוהל האמורה בכל מקום היא באחת משלש דרכים:

(א)   שהיתה הטומאה עם אדם או עם כלי וכיוצא תחת אוהל אחד;

(ב)   שהאהיל אדם או כלי על הטומאה;

(ג)    שהאהילה הטומאה על אדם או כלי (רמב"ם טומאת מת פ"א ה"י והי"א).

כשהטהור עם המת באוהל למדים מן האמור כאן: זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. ומנין שהמאהיל על המת טמא? תלמוד לומר: וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת וגו' יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים (שם יט טז), זה המאהיל על פני המת (ברייתא נזיר נג ב), שלא נאמר "יגע במת בשדה" (המפרש נזיר שם ד"ה דתניא), אלא "על", ללמדך שבמאהיל על המת הכתוב מדבר (תוס' שם ד"ה האי). ומנין שמי שהמת מאהיל עליו טמא? תלמוד לומר: וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים (כאן. ילקוט שמעוני שם רמז תשסג בשם ספרי זוטא), ש"באהל יטמא" משמעו שהטומאה עצמה היא האוהל (זית רענן שם).

אוהל שנע באויר. הדולג או הקופץ ממקום למקום - שרגלו אחת עומדת בארץ ומדלג בשנייה למקום אחר, או שמסיר שתי רגליו יחד מהארץ וקופץ למקום אחר (פירוש המשניות לרמב"ם ורא"ש ורע"ב אהלות פ"ח מ"ה) - אינו מביא את הטומאה ואינו חוצץ (אהלות פ"ח מ"ה; רמב"ם טומאת מת פי"ג ה"ה) - בין הטומאה לבין כלים שעליו. וכן עוף הפורח וטלית המנפנפת - ברוח (ר"ש) - וספינה שהיא שטה על פני המים, אינם מביאים את הטומאה ואינם חוצצים (אהלות שם; רמב"ם שם). שכל אלו אף על פי שהאהילו, אינם אוהל המתקיים (רמב"ם שם), שאינם חשובים אוהל כיון שמתנענעים תמיד (תוס' שבת קא ב ד"ה קשרה; ספר הישר לרבנו תם חידושים סי' רעה). שסתם אוהל משמעו דבר שנח, ואלו אינם נחים על הטומאה (ס' הישר שם).

אדם שקפץ ממקום למקום והאהיל בדרך קפיצתו על המת, וכן כלים שנזרקו והאהילו בדרך זריקתם על המת - דעת הר"ש והרא"ש (טהרות פ"ד מ"ג) שהם טהורים, שכשם שאדם הקופץ ועוף הפורח אינם מביאים טומאה על אחרים, כך אינם מביאים טומאה על עצמם. אבל החזון איש (אבן העזר סי' קמד ס"ק ו וטהרות סי' ד ס"ק יג) פירש בדעת התוספות (נזיר נה א) שאף טהרה הנזרקת על המת טמאה, שאף על פי שדבר הנזרק אינו חשוב אוהל להביא טומאה על אחרים, על עצמו מביא טומאה (חזון איש אהע"ז שם). וכן נראה מדברי הרמב"ם שכתב (טומאת מת פי"א ה"ה) שהנכנס לארץ העמים בשידה תיבה או מגדל הפורחים באויר טמא.

הבית שבספינה - רבי יוסי אומר: אינו מביא את הטומאה (אהלות פ"ח מ"ה). וכתב הר"ש (שם) שאם המת והכלים בבית שבספינה, ודאי שמביא את הטומאה, שהספינה לגבי עצמה חשובה אוהל קבוע (סדרי טהרה דף קלד ע"ב ד"ה ספינה). וביאר רבנו חיים הלוי (טומאת מת פי"א ה"ה) שלגבי תוך הספינה הרי זו האהלה קבועה, ודברי רבי יוסי אינם אמורים אלא בבית שבראש הספינה שמאהיל על הכלים שבספינה ועל מת שבים בשעה שהיא מהלכת (ר"ש ורא"ש ורע"ב שם). אולם מדברי הרמב"ם (בפירוש המשניות שם לפי פירוש הסדרי טהרה בדעתו) נראה שמפרש שלדעת רבי יוסי אף לגבי עצמה אינה חשובה אוהל, ואינה מביאה את הטומאה גם כשהמת והכלים בתוכה, וחכמים סוברים שלגבי עצמה חשובה אוהל, ופסק (שם) שאין הלכה כרבי יוסי. והמאירי (שבת קא ב) סובר שאין הספינה מביאה טומאה אף כשהמת והכלים בתוכה.

ברכבת ובמטוס. באחרונים דנו להלכה אם מותר לכהן לנסוע ברכבת שעוברת דרך בית קברות, כיון שההלכה שאוהל זרוק אין שמו אוהל. וכל שכן לסוברים שבשעת התנועה לדברי הכל אינו אוהל (עי' שו"ת שואל ומשיב תליתאה ח"ב סי' מג, ושו"ת מהר"ם שיק חלק יורה דעה סי' שנג). וכן דנו אם מותר לכהן לטוס במטוס, שבעברו דרך רחוקה ודאי שעובר גם דרך בית הקברות, והמטוס הרי הוא אוהל זרוק ואינו חוצץ (עי' שו"ת ארץ צבי להרא"צ פרומיר סי' צג, שצירף כמה סניפים להתיר).  

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של

מאירה בת אסתר

רבקה רינה בת גרונה נתנה

יוסף (יוסי) בן חנה

דוד חיים בן רסה

פריאל דפנה חיה בת שרה

ליליאן בת פורטונה

אליעזר יוסף בן חנה ליבא
רועי משה אלחנן בן ג'ינה דֶברָה
יפה בת רחל יענטע

ויקטוריה בת דייזי
בתוך שאר חולי עם ישראל

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד

 
לע"נ
מרת אסתר שמש ע"ה
נלב"ע
כ' באב תשע"ז 

 
לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד


לע"נ
הרב אשר וסרטיל ז"ל
נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט 
 

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

לע"נ
ר' בן ציון גרוסמן
 
נלב"ע כ"ג בתמוז תשע"ז

לע"נ
סוזי בת עליזה כהן ז"ל
נלב"ע כ"ד בחשוון תשע"ח

 לע"נ
חיים משה
בן
קוקה יהודית כהן ז"ל
נלב"ע ז' בתשרי תשע"ה

לע"נ
הרב ישראל רוזן
זצ"ל
נלב"ע
י"ג בחשוון תשע"ח

לע"נ

מרים ריגלר ע"ה

רעייתו של ד"ר מיכאל ריגלר הי"ו

נלב"ע אייר תשע"ח


לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.