|
שנת תשע"ט| שבת פרשת ואראשו"ת במראה הבזק: המתנת חודשי הבחנה לאחר גיור(מתוך ח"ט) טנסי, ארצות הברית Tennessee, USA אדר תשע"ב השאלה האם ניתן להקל שלא להמתין שלושה חודשים לאחר גירות על סמך בדיקה רפואית שתקבע אם האישה מעוברת? השאלה היא על זוג המתגייר יחד וכן בזוג של גויה וישראל והגויה באה להתגייר. תשובה א. כל אישה שהייתה נשואה, קודם שתינשא לאחר, חייבת להמתין שלושה חדשים כדי להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני. גם אם יש ודאות שהיא אינה מעוברת, גזרו חכמים שתמתין שלושה חודשים1. ב. לגבי זוג המתגייר, אף שברור מי האב, מכל מקום יש להמתין שלושה חודשים כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה2. דעת פוסקים רבים היא שבמקרה כזה לא נגזרה הגזרה שכל אישה, אף אם יש ודאות שאינה מעוברת, תמתין שלושה חודשים. לכן אם ידוע בוודאות אם היא מעוברת או לא, אין צורך להמתין שלושה חודשים3. ג. לשיטה זו, אף בגיור של בת זוג של ישראל, אם ידוע אם היא מעוברת או לא אין צורך להמתין שלושה חודשים. אולם ראוי לבית הדין לבחון כל מקרה של ישראל וגויה לגופו של עניין אם ראוי להקל או להחמיר בדין זה4. ד. זה המנהג גם בבתי הדין לגיור במדינת ישראל, להקל אם יש צורך כשיטה זו. לכן, אם סמוך לגיור האישה מביאה אישור מהרופא שהיא מעוברת או שאינה, תוכל לטבול ולהינשא לבן זוגה מיד לאחר מכן. רצוי להסמיך את הבדיקה לטבילת הגירות ככל הניתן כדי למנוע כל חשש5. ______________________ 1 המקור לגזרת שלושת חודשי הבחנה הוא במשנה (יבמות ד, י): "היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיש לה שלשה חדשים. וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהו להן שלשה חדשים. אחד בתולות ואחד בעולות, אחד גרושות ואחד אלמנות, אחד נשואות ואחד ארוסות. רבי יהודה אומר: הנשואות יתארסו, והארוסות ינשאו, חוץ מן הארוסות שביהודה, מפני שלבו גס בה. ר' יוסי אומר: כל הנשים יתארסו, חוץ מן האלמנה, מפני האיבול". בגמרא (שם מב ע"א) ביארו: "וכן שאר כל הנשים. בשלמא יבמה – כדאמרן (לעיל שם מא ע"ב, החשש הוא שמא היבמה תימצא מעוברת ונמצא שפגע באשת אחיו שלא במקום מצווה), אלא שאר כל הנשים אמאי? אמר רב נחמן אמר שמואל: משום דאמר קרא: 'להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך', להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני. מתיב רבא: לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין ג' חדשים. הכא מאי להבחין איכא? הכא נמי איכא להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה. רבא אמר: גזירה שמא ישא את אחותו מאביו, וייבם אשת אחיו מאמו, ויוציא את אמו לשוק, ויפטור את יבמתו לשוק. מתיב רב חנניה: בכולן אני קורא בהן משום תקנת ערוה, וכאן משום תקנת ולד. ואם איתא, כולהו משום תקנת ערוה! האי משום תקנת ולד, דלא לפגע בהו ערוה". הבית שמואל (אבן העזר סי' יג ס"ק א) פסק שהעיקר להלכה כדברי רבא שמקור הדין הוא גזרה מדרבנן. ואף שרב נחמן בשם שמואל הביא דרשה מפסוק, יש לומר שאף לשיטתו זהו דין דרבנן, והפסוק הוא אסמכתא בעלמא. הברכי יוסף (שם ס"ק ד) הוכיח באריכות שלכל הדעות דין הבחנה הוא דרבנן אף בנשים הראויות לילד, וכל שכן באלו שאינן ראויות לילד. בעניין אישה שאינה ראויה לילד, מובא בגמרא (יבמות מב ע"ב): "ר' אלעזר לא על לבי מדרשא, אשכחיה לר' אסי, אמר ליה: מאי אמור רבנן בבי מדרשא? אמר ליה, הכי אמר ר' יוחנן: הלכה כר' יוסי. מכלל דיחידאה פליג עליה? אין. והתניא: הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה, או שהיה לה כעס בבית בעלה, או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין, או שהיה בעלה זקן או חולה, או שהיתה היא חולה, או שהפילה אחר מיתת בעלה, או שהיתה עקרה או זקנה או קטנה או אילונית, או שאינה ראויה לילד – צריכה להמתין ג' חדשים, דברי ר' מאיר. ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד. אמר רבי חייא בר אבא: חזר בו רבי יוחנן". להלכה, הראשונים פסקו כדברי רבי מאיר, כיוון שרבי יוחנן חזר בו, ועוד שהלכה כרבי מאיר בגזרותיו (וכפי שמובא בכתובות דף ס ע"ב). וכן פסק בשולחן ערוך (אבן העזר יג, א). 2 כך מבואר בגמרא ביבמות (מב ע"א) שהבאנו לעיל, וכן פסק בשולחן ערוך (אבן העזר יג, ה). 3 החלקת מחוקק (סי' יג ס"ק ד) מסתפק אם דין הבחנה בגיורת הוא גזרה מוחלטת כדין הבחנה בשאר הנשים או שניתן להסתמך על הוכחות שהאישה אינה מעוברת, כגון שהאישה אינה בגיל הפוריות. מלשונו משמע שאינו מבחין בין גיורת שהייתה נשואה לגוי ובין בעל ואשתו שהתגיירו יחדיו. אולם הדגול מרבבה (שם, על דברי החלקת מחוקק) מחלק בין גיורת שהייתה נשואה לגוי ובאה להינשא לישראל, שמקרה זה דומה לאישה ישראלית שהייתה נשואה לאחד ובאה להינשא לשני, שבמקרה כזה גזרת חכמים הייתה אף על אישה שאינה ראויה לילד, ובין גיורת המתגיירת עם בעלה, שם האישה אינה מחליפה מבחינה מציאותית את בעלה, ומטרת ההבחנה היא להבחין בין זרע הנזרע בקדושה לזרע הנזרע שלא בקדושה, ומקרה זה לא ייתכן באישה ישראלית ("דלא משכחת כיוצא בו בישראל"), ולכן במקרה זה לא גזרו חכמים אף על אישה שאינה ראויה לילד. ועיין במגיה למשנה למלך (הלכות גירושין יא, כא) שכתב שמהר"א רוזאניס כתב בגיליון הטור כדברי הדגול מרבבה, שגר וגיורת והיא מעוברת ממנו בגיותו אינם צריכים להמתין שלושה חודשים. וכן הכריע הראשון לציון הרב עובדיה יוסף ביביע אומר (חלק ט אבן העזר סי' יז אות ג) והביא שעוד פוסקים פסקו כך. גם באגרות משה (אבן העזר חלק ב סי' ד ועוד) פסק להקל כדגול מרבבה שאפשר להסתמך על הוכחות שהגיורת אינה מעוברת, בין שהאישה מסולקת דמים (כדוגמאות המובאות בחלקת מחוקק ובדגול מרבבה), ובין שהאישה פירסה נידה, מה שמוכיח קרוב לוודאי שאינה מעוברת. נראה שלשיטה זו אף אם האישה תבצע בדיקה רפואית שתקבע אם היא מעוברת או לא יש להקל, וכן כתב אב"ד דרום אפריקה הרב משה קורצטג במאמרו בתחומין (י עמ' 334-339). ראה עוד בשו"ת במראה הבזק (חלק א סי' פה). 4 מפני שטעמו של הדגול מרבבה שייך אף במקרה זה. וכן כתבו בשו"ת שאילת יצחק (סי' סא) ובשו"ת אגרות משה (יו"ד חלק ג סי' קט). אולם, בתשובה אחרת כתב האגרות משה (יו"ד שם סי' קי) שאף שטעמו של הדגול מרבבה שייך להקל אף בגויה וישראל, מכל מקום אין להקל משום שנמצא חוטא נשכר. שאילו הייתה נישאת לאחר הייתה צריכה להמתין שלושה חודשים, ועתה שנישאת לאיש שחטא עמה אינה צריכה להמתין. אך מלבד הסתירה בין התשובות, יש לעיין בדבריו, שהרי אילו האישה לא הייתה עם הישראל קודם הגירות, לא הייתה צריכה כלל להמתין שלושה חודשים לדעת השולחן ערוך (אבן העזר יג, ה), שמדויק בדבריו שגיורת פנויה אינה צריכה להמתין. נמצא שלא החטא עמה גרם להתירה, והסיבה שעתה באה להתגייר היא כדי שלא יחטאו עוד. אלא שאם הייתה באה להינשא לאחר – הייתה חלה עליה גזרת חכמים שבכל אופן צריכה להמתין, אך אם באה להינשא למי שהיה עמה עד עתה – לא גזרו אם ידוע אם היא מעוברת או לא, לשיטת הדגול מרבבה. וכן כתב הרב קורצטג (תחומין י, עמ' 337, הערה 7) שאדרבה, מפני תקנת השבים יש להקל עליהם ולא להחמיר. לכן נראה שאף האגרות משה לא התכוון שיש לאסור מעיקר הדין, אלא שנראה כאילו חוטא נשכר, כיוון שאילו הייתה נישאת לאחר הייתה צריכה להמתין, ולאיש שחטא בה אינה צריכה, ולכן ראוי להחמיר. לכן בתשובה בסי' קט, שם עסק באישה מעוברת שהיה נראה שקשה לה להיפרד מבעלה, הקל שלא תמתין ג' חודשים, כיוון שמעיקר הדין אין חובת המתנה במקרה זה. ולכן ראוי לבחון כל מקרה לגופו אם יש להחמיר או להקל. 5 בבתי הדין לגיור של מדינת ישראל מבקשים מן האישה לבצע בדיקת דם לגילוי היריון סמוך ככל הניתן לטבילת הגיור.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
מתפללים לרפואתם השלימה של מאיר בן דינה ציפורה איילת חן בת שולמית מאירה בת אסתר רבקה רינה בת גרונה נתנה יוסף (יוסי) בן חנה דוד חיים בן רסה ליליאן בת פורטונה אליעזר יוסף בן חנה ליבא יוסף בן רחל חלילי לע"נ מר שמואל שמש ז"ל חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד מרת שרה ונגרובסקי ע''ה בת ר' משה זאב נלב"ע י' בתמוז תשע"ד לע"נ ר' מאיר ז"ל בן יחזקאל שרגא ברכפלד
לע"נ רבי יעקב ז"ל בן אברהם ועיישה וחנה בת יעיש ושמחה סבג לע"נ הרב ראובן אברמן זצ"ל, חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו לע"נ הרב שלמה מרזל זצ"ל, חבר הנהלת 'ארץ חמדה' נלב"ע י' באייר תשע"א
ר' אליהו כרמל ז"ל נלב"ע ח' באייר תשע"ו לע"נ מרים ריגלר ע"ה רעייתו של ד"ר מיכאל ריגלר הי"ו נלב"ע אייר תשע"ח
|