שנת תשס"ה | שבת פרשת מטות

כמה פעמים נכתב ספר ירמיהו?

כבשבוע שעבר, גם השבוע נעסוק בהפטרה.

חכמים תקנו לנו להתחיל את ג' ההפטרות של "ג' דפורענותא" בפרק הפתיחה של ספר ירמיהו.

במבט ראשון נראה פרק זה בנוי במבנה כפול ללא כל סיבה הגיונית. אחרי הכותרת הכללית לספר ירמיהו כותרת אחת כללית בפסוק (א):

"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֶּן חִלְקִיָּהוּ מִן הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן"

אחריה שתי כותרות משנה הקובעות את הזמן בו נכתב הספר:

"אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְקֹוָק אֵלָיו בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ: וַיְהִי בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד תֹּם עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בֶן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַד גְּלוֹת יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי". (פס' ב-ג)

הראשונה מתארכת את ראשית כתיבת הדברים וראשית פעילותו של ירמיהו כנביא לשנה השלש עשרה למלכות יאשיהו. השניה מתארכת את כתיבתו של הספר לימי יהויקים, וצ"ע.

לאחר מכן אנו מוצאים הקדשה כפולה.

"וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר: בְּטֶרֶם אצורך אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ" בהקדשה הראשונה ירמיהו הוא עדיין נער "וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְקֹוִק הִנֵּה לֹא יָדַעְתִּי דַבֵּר כִּי נַעַר אָנֹכִי". הקב"ה מצווהו "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר". ומוסיף על כך "אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהַצִּלֶךָ נְאֻם יְקֹוָק". מיד אחר כך מתבצע טקס ההקדשה: "וַיִּשְׁלַח יְקֹוָק אֶת יָדוֹ וַיַּגַּע עַל פִּי" וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי הִנֵּה נָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיךָ: רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ". התוצאה הישירה היא ראיית מראה נבואי: "וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ " (פס' ד-יב). 

לפתע מופיעה פתיחה חדשה הכוללת כותרת: "וַיְהִי דְבַר יְקֹוָק אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר ...". הפעם אין הקדשה ומיד מופיע מראה, "וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה". אחר כך מוגדר תפקידו של ירמיהו מחדש "וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ". ההבדל הבולט הוא שהפעם דברי החיזוק וההבטחה להגנה הרבה יותר חזקים "...אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם: וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ: וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם יְקֹוָק לְהַצִּילֶךָ" (פס' יג-יט). מה פשר סגנון כתיבה נבואי זה?

התשובה נמצאת כנראה במקום אחר בספר ירמיהו. (פרק לו פס' כג) מתואר מאורע טראומתי. שריו של יהויקים קוראים לפניו מנבואות ירמיהו והתוצאה היא נוראה: וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח" המלך מצווה לפגוע בירמיהו ובברוך בן נריה אבל בדרך נס הם ניצלים "וַיַּסְתִּרֵם יְקֹוָק".

לאחר מכן הקב"ה מצווה על ירמיהו (פס' כח) "שׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת וּכְתֹב עָלֶיהָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַמְּגִלָּה הָרִאשֹׁנָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה". וירמיהו מבצע (פס' לב) "וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְּנָהּ אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵשׁ וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה".

אם כך הדברים מפורשים, ירמיהו חזר וכתב את ספרו והוסיף עליו כהנה וכהנה. גם בפרק שלנו ניכרת התוצאה.

הבה נתפלל שגם אנו כיום, בימי בין המצרים, נפיק לקח מאזהרות ירמיהו

ונזכה להגנתו של מי שהגן על ירמיהו. 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר