|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת חיי שרהלא כל המתנות "שוות"הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"לקראת סוף פרשת חיי שרה אנו קוראים " וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה: וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ: וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק: וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (בראשית כ"ה א-ו). אברהם מצד אחד מרחיב השפעתו ומישם את ברכת ד' "כי אב המון גויים נתתיך" (י"ז ד-ה) על ידי נישואין לקטורה והולדת ששת בניה ומצד שני מבטיח כי הברית "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (ט"ו יח) תתקיים רק בזרעו משרה, רק בצאצאיהם של יצחק ויעקב. מטרה זו מושגת על ידי שילוח בני הפילגשים ( הגר וקטורה).
נישואים אלה, המתנות שנתן אברהם לצאצאיו ושילוחם נסתיימו בצורה טובה שהרי סמוך לעניין זה התורה מסכמת "וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו"" (כ"ה' ז). פרשיה זו מזכירה לנו פרשיה, דומה לכאורה, שנסתיימה אחרת לגמרי. יותר מאלף שנים מאוחר יותר, יהושפט מלך יהודה נתן גם הוא מתנות לבניו כדי להבטיח שדווקא יהורם בנו הוא יהיה יורשו "וַיִּתֵּן לָהֶם (לששת בניו מאשה אחרת או מנשים אחרות) אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר" (דבה"י ב' כ"א ג). ההקבלה לפרשתנו ברורה. לעומת זה סופו של הסיפור בעניין יהושפט רע ומר " וַיָּקָם יְהוֹרָם עַל מַמְלֶכֶת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל אֶחָיו בֶּחָרֶב …" (שם שם ד ) " וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ אִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק:… וַיֶּזֶן אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וַיַּדַּח אֶת יְהוּדָה" (שם ,שם ו-יא). מילים כדרבנות שאין צורך להוסיף עליהן.
ההבדל בין שני המקרים ברור, אברהם התחתן עם קטורה כדי להפיץ את אמונת ה"יחוד" ודרך הישר והטוב, כמה שיותר ועשה גם כל מאמץ להרחיק את בניו האחרים מארץ הקודש המובטחת לזרעם של יצחק ויעקב. כך הבטיח אברהם שההשפעה תהיה לצד החיובי בלבד ולא תגרום ח"ו להתבוללות. לעומתו אסא יהושפט ויהורם מלכי יהודה שהיו מעורבים עם זרעו המושחת של כנען באמצעות חתונות עם נסיכות ישראליות-צידוניות (צידון בכורו של כנען) גרמו להפיכת "ארץ הקודש" לארצו של הבעל הכנעני וכמעט להכחדתו של בית דוד כמאמר חז"ל "כיוון שנשא אסא את ביתו של עמרי ליהושפט בנו לאשה נגזרה על מלכות בית דוד שתיכלה עם בית אחאב" (סדר עולם רבה פי"ז, תוספתא סוטה פי"ב ה"ג). אברהם שילח את בני הפלגשים והוריש את כל אשר לו ליצחק ואילו יהושפט נתן את המלוכה דווקא לבנו מאשתו הקשורה לאתבעל הצידוני.
הבה נתפלל כולנו מצד אחד, שמספר החתונות הדומות לחתונת
יהושפט עם אם יהורם, ירד ויפחת ומצד שני שתחזור עטרת בית דוד,
למעלתה וליושנה, ואז נוכל להמשיך הלאה להפיץ את אמונת היחוד וערכי הצדקה והמשפט בלי לחשוש מהתבוללות.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
