English | Francais

Search


שנת תשס"ד | שבת פרשת חיי שרה

שו"ת במראה הבזק"



 (מתוך ח"ה)
 
קארקס, ונצואלה                Caracass, Venezuela
סיוון תשנ"ט
הנצחת שם מחלל שבת בבית-כנסת
שאלה:
מחלל שבת רוצה לתת סכום גדול מאד לבית כנסת מסוים בעירנו. הוא רוצה ששמו יחקק על הבנין. אשמח לקבל את חוות דעתכם בנדון.
 
תשובה:
אפשר[1] לקבל תרומה לצורך בניית בית-כנסת מיהודי מחלל שבת, וגם ניתן[2] לחקוק את שמו לזכרון טוב על הבניין.
 


[1] במומר פסק רמ"א (שו"ע אורח חיים סי' קנד סע' יא), "מומר שנתן שעווה או נר לבית הכנסת, אסור להדליקו". בשו"ע יורה דעה (סי' רנד סע' ב) כתב רמ"א שהוא הדין, אם מנדבין כל דבר לבית-הכנסת. אמנם בש"ך (שם) כתב בשם מהרי"ט (ח"א סי' ריד) ו"ספר חסידים" (סי' תרפז) שניתן לקבל.
יש שהבינו שהם חולקים על פסק רמ"א הנ"ל, כגון "פרי מגדים", ויש שחילקו בין תרומת חפץ שאותו אסר רמ"א לקבל, לבין תרומת כסף שישמש לצורך קניית חפץ או לצורך בנין בית-הכנסת, אותו אפשר לקבל, כגון "חיי אדם".
ב"ילקוט יוסף" (או"ח ס' קנד עמ' שו) הביא שהרבה אחרונים סמכו להקל כדברי מהרי"ט (מהרש"ם סי' תרו, "עולת שמואל" ס' טז, מהרי"ץ ס' יח). ובודאי בנדון דא, שמדובר בתרומת כסף בלבד.
אמנם כל הדיון הזה הוא במי שגדרו "מומר", וכבר כתבו אחרונים שכיום אין למי שאינו שומר תורה ומצוות דין "מומר", אבל דינו כתינוק שנשבה או כחלק מציבור ששגג. לכן ודאי שניתן לקבל מהם תרומה לצורך בניין בית-הכנסת.
[2] "באר משה" ו"ילקוט יוסף" התירו לקבל תרומה, אך אסרו לחקוק שמו של הנדבן לזכרון, ואף הם לא אסרו אלא ב"מומר" ("באר משה" ח"ג סי' לא) או בקהילה רפורמית שתורמת סכום כסף ("ילקוט יוסף" או"ח סי' קנג עמ' שז). אך מי שלצערנו אינו שומר תורה ומצוות כיום, ניתן לחקוק שמו.
סמך לכך שאף באדם שאינו נוהג כשורה, ניתן לחקוק שמו לזכרון טוב, מן הגמ' (בבא בתרא קלג ע"ב): "יוסף בן יועזר היה לו בן שלא היה נוהג כשורה". לאחר שהקדיש אביו את כל נכסיו, הקדיש גם בנו נכסיו, ואומרת הגמ' (שם) "עמדו וכתבו: יוסף בן יועזר הכניס אחת, ובנו הכניס שש", ומובא בחידושי ריטב"א (שם) שהעיר: "יש אומרים שהיו כותבים ספר מן ההקדשות כדי שיהא זכר למקדישים, כי ראוי להזכיר לדורות מעשים טובים שעושים בני אדם". הרי אנו רואים שאף שהגמ' מעידה, שלא נהג כשורה, כאשר הקדיש נכסיו לשמים, לא נמנעו מלכתוב שמו לזכרון טוב (אמנם יש לדחות, שמא חזר בתשובה קודם שהקדיש).
ויעוין עוד בשו"ת הרשב"א (סי' תקפא) הדן בחשיבות ושבח פרסום עושה מצוה ע"י חקיקת שמם בכותל ההיכל, ומסיים שם: "מכאן אתה למד שהיו נוהגין לכתוב כן שמות המקדישין לשמים, להיות להם לזכרון טוב על המצוות ולפתוח דלת לעושה מצוות".
 
 
 
 
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.