שנת תשע"ט| שבת פרשת עקב

הפטרתנו מסתיימת בפסוק: "כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה" (ישעיהו נ"א ג).

ביטויים מקבילים מופיע בפסוק הקודם לפסוק הפותח את ההפטרה: "רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה כִּי נִחַם יְקֹוָק עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם" (שם מ"ט יג).

גם בהפטרת פרשת שפטים נקרא, בע"ה, פסוק דומה: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יְקֹוָק צִיּוֹן: פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם יְקֹוָק עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם" (שם נ"ב ח-ט).

ננסה לברר, גם תוך אזכור נוסף מפרשתנו: כיצד מגבירים את ה'נחמה'?.

פסוקי נחמה אלה מבטיחים כי בעת הגאולה, ארץ ישראל תיושב מחדש בידי בניה - עם ישראל.

אבן עזרא מפרש כי נחמת ציון היא: "ברוב בניה היושבים בה". בנוסף לפריחה החקלאית, עם ישראל יהיה שמח ויודה לקב"ה על גאולתו.

הפריחה הרוחנית והגידול המשמעותי באפשרות ללמוד תורה בדורנו, בהחלט יכולים להיחשב כחלק מהתקיימות ההבטחה: "בְּשׁוּב יְקֹוָק צִיּוֹן". אנו תפילה ותקווה כי נזכה גם לחזרה מלאה של השכינה, עם כל המשמעויות שיש לכך, השאלה היא מה מוטל עלינו לעשות כדי לקדם זאת?

על הנבואה: "כִּי נִחַם יְקֹוָק עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם" מעיר המדרש:

" "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ" (שמות כ"ב כד), לא עִמך הוא העני אלא עמִי הוא ... אין מדותיו של הקדוש ברוך הוא כמדת בשר ודם, מדת בשר ודם מי שהוא עשיר ויש לו קרוב עני אינו מודה בו, רואה קרובו נטמן מפניו (מסתתר ממנו) שהוא מתבייש להשיח עמו לפי שהוא עני. וכן שלמה אומר (משלי י"ט ז):"כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ"... ואם היה עשיר, הכל נדבקים בו ואוהבים אותו שנאמר (משלי י"ד כ) "וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים", אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן מי הם עִמו העניים, רואה לעני ונדבק בו. וכן משה אומר לישראל (בפרשתנו, דברים ז' ז) "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְקֹוָק בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים". וכשיתרצה לציון על מי הוא מרחם תחלה? על העניים! שנאמר (ישעיה י"ד לב) "כִּי יְקֹוָק יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ", וכן (שם מ"ט יג) "כִּי נִחַם יְקֹוָק עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם", הוי את העני עִמך אין העני עִמך אלא עִמי ! לכך נאמר (תהלים י"ח כח) "כִּי אַתָּה עַם עָנִי תוֹשִׁיעַ", "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ", לא תנשוך את העני ... לא תראה את העני שיש לו בתים או שדות או כרמים או עבד או אמה ואתה עוקף עליו ונוטלו הימנו, לכך כתיב "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה", לא תנשכנו לא תהיה כנחש שהוא ערום לרעה, "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כ"ה לו), ולא תאמר לו שאל לך (בקש ממני), אני מלוה אותך, ולמחר ריבית עולה ואתה נוטל את שלו ..., מיכן אתה למד שכל מי שנוטל רבית מישראל אינו ירא מן המקום, .... כך כל מי שנוטל רבית מעלה עליו הכתוב כאלו עשה את כל הרעות והעבירות שבעולם שנאמר (יחזקאל י"ח יג) "בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשָׂה", אבל מי שהוא מלוה בלא רבית מעלה עליו הקדוש ברוך הוא כאלו עשה כל המצות שנאמר (תהלים ט"ו ה) "כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ ... עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם" " (שמות רבה (וילנא) פרשת משפטים פרשה לא יג).

המסקנה ממדרש זה חד משמעית, אנו מאמינים שחזרת השכינה במלואה תלויה בקיום כל המצוות. העני וצרכיו צריכים להיות עִמנו ונגד עינינו. אם נצליח להוריד את השימוש בריבית, כולל את השימוש בהיתר עיסקא, נעודד מתן הלוואות לנזקקים בלי ריבית, כדי לעזור להם להתפרנס בכבוד, נלווה גם לאלה שאינם עניים על מנת לפתח את עסקיהם על ידי שותפות בריווח והפסד, אזי נקדם את החזרת השכינה לירושלים במילואה.

דווקא בדורנו, כשארץ ישראל פורחת, כשקיבוץ גלויות מתרחש כנגד עינינו ורמת החיים עולה מעלה מעלה, על המנהיגות התורנית וההלכתית מצד אחד, ועל ממשלת ישראל מצד שני, לפעול בכל האמצעים כדי למנוע את פיתוי השכבות החלשות להשתמש באשראי בריבית גבוהה (גם הריבית הבנקאית וגם ריבית כרטיסי האשראי גבוהה מאוד), מה שמפיל משפחות רבות לעוני עמוק יותר.  (דברים נוספים ורלוונטיים בנושא זה, ניתן לקרא בספרי: 'צפנת ישעיהו - מעוזיה ועד אחז' עמ' 66 ואילך)

נדאג אנו לחלשים, נגן עליהם וננחם אותם, אז נזכה לחזות בנעם ד'

 ולבקר בהיכלו ויתקיימו בנו במלואם דברי הנביא, והקב"ה ינחם את כל

עמנו מכל הבחינות.